תביעת לקוחת המשרד על החזר חוב לאחות הגרוש שלה אודות הלוואה שלקחו ממנה השניים בהיותם זוג. במסגרת הסכם זה הסכימו הצדדים כי חוב בסך 100,000 ₪ שחייבים בני הזוג לאחותו של הבעל הגב' קרן שיין, אותו לקחו לצורך רכישת הדירה, יהיה באחריותו הבלעדית של הבעל להחזיר לאחותו ואין לאישה ולא תהיה לה כל חבות בנוגע לסכום זה. היה ותתבע האישה, ישפה אותה הבעל על כל סכום שתתבע אם במישרין או בעקיפין.
לטענת הנתבעת, המדובר בתביעה מופרכת וחסרת עילה אשר הוגשה ממניעים זרים ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. המדובר בתביעה שהוגשה בהנחייתו וניצוחו של צד ג' אשר בינו לבין הנתבעת מתנהלים הליכים בלשכת ההוצאה לפועל ובבית המשפט לענייני משפחה.
לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי בהתאם להסכם רכישת הדירה, נדרשו הנתבעת וצד ג' לשלם סך של 179,850 ₪ לקבלן. סכום זה שולם באמצעות כספים משותפים של הנתבעת וצד ג' ובאמצעות הלוואה שנטלו הצדדים מהורי הנתבעת. כעבור שנתיים ממועד הרכישה, בשנת 2013, היה על הנתבעת וצד ג' לשלם לקבלן תוספת בסך 183,037 ₪ שמרביתה בגין עלייה במדד תשומות הבניה. לטענת הנתבעת, צד ג' אמר לה שאין לה מה לדאוג בקשר לתשלום זה וכי ידאג שיהיה להם מספיק כסף על מנת לעמוד בתשלום זה. ואכן כך היה, צד ג' פנה לאחותו התובעת וביום 19/4/13 התובעת שילמה ישירות למוכר באמצעות שובר בסך של 183,037 ₪. הנתבעת בקשה להדגיש כי רק צד ג' התנהל מול אחותו וכל סיכום כזה או אחר בנוגע לעזרה הכספית לצורך התשלום האמור נעשה ביניהם בלבד.
לקריאת פסק הדין המלא לחצו