זה קרה גם לכם, אחרי שנים של ניסיונות או אולי אפילו תקופת נישואין קצרה הבנתם שזה לא מתאים, שצריך להפריד כוחות, כל זוג וסיבותיו, כשהמשפט האלמותי "והם חיו יחד באושר ובעושר עד לעצם היום הזה" כבר לא רלוונטי יותר.
אז מה עכשיו? יש כל כך הרבה דאגות ודברים שצריך להתמודד איתם, מה יהיה עם הילדים? איך יחולק הרכוש? מה ההבדל בכלל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה? כל כך הרבה מונחים חדשים שמעולם לא חלמתם שתצטרכו להכיר בזמן שעמדתם תחת החופה, תמימים ומאוהבים. הדרך לגירושין יכולה להיות מהירה ואף קלה ונעימה או ארוכה, מייגעת וטראומתית.
יש אפילו זוגות שגם שנים רבות אחרי סידור הגט עדיין "ממשיכים להתגרש זה מזו". אז איך תוכלו להיות אלו שיושבים בבית קפה ומספרים על הקשר הטוב והחם שיש להם עם הגרוש/ה ולא אלו שממשיכים לבלות בבתי משפט? לצערי הרב, אין נוסחאות פלא אך אין ספק שיש להימנע מהדברים הבאים כאשר אתם עומדים בפני גירושין:
1. היזהרו מעצות של חברים וקרובי משפחה – נכון שאם היו מספרים לכם על חולה שלוקח תרופות בהסתמך על עצות של חברים וקרובי משפחה, ולא בהתאם לעצות רופא הייתם מרימים גבה? כולנו מכירים חברים וקרובי משפחה שהתגרשו, ומאוד קל לפנות אליהם על מנת לקבל עצות מה כדאי לעשות, אבל אין דבר שגוי יותר מזה. זה שהם התגרשו לא הופך אותם למומחים בתחום. כל מה שהם ידועים, לכל היותר, במקרה הטוב, הוא לספר מה היה בהליך הגירושין הספציפי שלהם, וכשם שחיי הנישואין שלכם ושלהם והמצב הכלכלי שלכם ושלהם אינו דומה, כך על אחת כמה וכמה הליך הגירושין שלכם ושלהם יהיה שונה.
למעשה, העצה היחידה שכדאי לקבל מאותם חברים/קרובי משפחה גרושים, ויותר נכון הבדיקה היחידה שכדאי לעשות איתם, היא איזה עורכי דין טיפלו בהם והאם הם היו מרוצים מהשירותים המשפטיים שהם קיבלו. כל עצה אחרת שתקבלו עלולה רק להטעות אתכם ולגרום לכם לבצע טעויות קשות.
2. אל תנהלו הליכים משפטיים ללא התייעצות וליווי של עו"ד – הגשת תביעות באופן עצמאי לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה כדי לחסוך עלויות ייצוג של עורך דין, עלולה לגרום לכם לנזקים קשים ובלתי ניתנים לתיקון, ולכך שבסופו של יום תאלצו לשלם הרבה יותר עבור ייצוג לעורך דין שיצטרך לתקן את מחדליכם.
בישראל יש שתי ערכאות שיפוטיות שדנות בעניינם של בני זוג בהליכי גירושין (בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה), דבר שמסבך עוד יותר מצב רגיש ומורכב מלכתחילה. לשתי הערכאות השיפוטיות הנ"ל סמכות מקבילה לדון בנושאים הכרוכים בהליכי הגירושין והשיקולים לאיזו ערכאה להגיש את התביעה הינם שונים בתכלית מתיק לתיק. טעות בהערכת המצב והגשת תביעה לערכאה הלא נכונה עלולות להיות הרות גורל.
יתרה מזו, בחודש יולי 2017 נכנס לתוקפו חוק חדש, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה – 2014, אשר טרף לחלוטין את הקלפים בכל הקשור לניהול הליכי גירושין. חוק זה חל גם על בית הדין הרבני וגם על בית המשפט לענייני משפחה, אך תהיו בטוחים שכל אחת מהערכאות הנ"ל תפרש אותו באופן המתאים לה, ואי קבלת ייעוץ משפטי בכל הקשור להתנהלות בצל החוק החדש עלולה להוביל לטעויות קשות ביותר.
3. אל תקלו ראש בבחירת עורך הדין שלכם – כמות עורכי הדין בישראל היא מהגדולות בעולם, וכתוצאה מכך התחרות על הלקוחות היא קשה ביותר. עליכם לחפש בקפידה עורך דין מומחה בדיני משפחה וגם בדיני ירושה (יש ממשק ישיר בין השניים) ולהיזהר מעורכי דין המפרסמים עצמם כמומחים בשלל תחומים, לרבות בדיני משפחה. בחירת עורך דין שאינו "חי" את התחום ואינו מופיע כדרך קבע בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים הינה מתכון מובטח לטעויות.
4. אל תתביישו לספר הכל לעורך הדין – בחרתם עורך דין, אבל משום מה החלטתם שזה לא חשוב לספר לו על הבגידה או על מסיבת חילופי הזוגות שפקדתם. "שכחתם" לציין מה גובה הכנסתכם האמיתי או החלטתם שלא לציין שיש לכם חשבון בנק נוסף בשוויץ. למה לכם? אתם פוגעים רק בעצמכם. אסור להתבייש בשום דבר שקשור לחיים שלכם. ברגע שבחרתם את עורך הדין שילווה אתכם – הוא חייב לדעת הכל, כל פרט ופרט עליכם ועל בן הזוג, החל מהתקופה שלפני החתונה ועד למועד שבו החלטתם להתגרש, בין אם מדובר בענייו אישי מביך ובין אם מדובר בהתנהלות כלכלית "לא כל כך תקינה". ביישנות או סתם מחשבה שפרט כזה או אחר אינו חשוב עלולים להוביל לקו משפטי שגוי של עורך הדין שלכם, וקו משפטי שגוי עלול בסופו של יום לגרום לכם להפסיד את התיק. כבר בחרתם עורך דין מומחה בדיני משפחה, תסמכו עליו שהוא יידע לסנן את המידע ולהציג בביהמ"ש את העובדות והראיות אשר ישרתו את מטרתכם, וחשוב מכל – לא יופתע במהלך ניהול ההליכים. בשביל זה אתם משלמים לו, וכמו שלא תשכחו לספר לרופא כל פרט בנוגע למחלה שלכם כך גם חובה לספר לעורך הדין שלכם בהליך הגירושין כל פרט ופרט בנוגע לחייכם.
5. אל תערבו את הילדים בהליכי גירושין – אין דרך לתאר את הנזק שעלול להיגרם לילדים כתוצאה מהליך גירושין. תחשבו על זה, לכם, אנשים בוגרים שעברו דבר או שניים בחיים, גירושין זאת טראומה קשה ביותר (על פי מחקרים טראומת הגירושין שנייה רק לטראומת פטירה של קרוב משפחה אהוב), ולכן, כדאי שתדעו ותפנימו שלילדים בכל גיל מדובר פשוט באסון. משפחתם מתפרקת, האדמה היציבה שהייתה להם נשמטת תחת רגליהם והזעזוע בחייהם והחרדות קשים מנשוא. לא משנה מה סיבת הגירושין, לא משנה עד כמה להבות השנאה בין בני הזוג גבוהות, חובה להוציא ולהרחיק את הילדים "מהמשחק". את "המלחמות" תנהלו במסגרת הליך גישור או בבתי המשפט אבל לא מול, ועל חשבון הילדים. זה לא קל, אבל בסופו של יום לכל דבר יש סוף, גם להליך הגירושין, והתשובה לשאלה אם בסוף ההליך לילדים יהיו צלקות ופגיעות נפשיות חסרות מרפא תלויה רק בכם וביכולת שלכם להרחיק אותם מהלהבות.
6. לאסוף ראיות – במשפחות רבות קיימים פערי מידע רבים בין בני הזוג בכל הנוגע להתנהלותם ומצבם הכלכלי. בכל משפחה יש בדרך כלל "שר אוצר" אחד. בחיי הנישואין זה לא מפריע, נהפוך הוא, חלוקת תפקידים בנישואין הינה דבר מבורך, אולם, כאשר מתגרשים הדבר עלול לפגוע בבן הזוג אשר לא טרח להיות בקיא בנושאים הרכושיים והכספיים. לכן, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לתעד, לתעד ושוב לתעד, ובשפה המשפטית לאסוף ראיות. זה לא משנה אם מדובר בגירושין "יפים" במסגרת הליכי גישור או בגירושין המתנהלים בבתי משפט, בשני המקרים פערי מידע הינם קריטיים ועלולים להביא לתוצאה לא שוויונית בנוגע לחלוקת הרכוש או קביעת גובה המזונות. עם קבלת ההחלטה להתגרש צריך לאסוף ולתעד את המסמכים הנוגעים להכנסות בן/בת הזוג, ואת כל המסמכים המספקים מידע לגבי הרכוש של בן/בת הזוג (דירות, חברות, עסקים, חשבונות בנק, קרנות גמל, מיטלטלין והרשימה עוד ארוכה). אם אין אפשרות או גישה לאותם המסמכים מומלץ אף להזמין שירותים של חוקר פרטי לצרכי ביצוע חקירה כלכלית. אני מבטיח לכם שלגלות שנים אחרי הגירושין שבן בת הזוג הסתיר רכוש או כספים במהלך הליך הגירושין ולנסות לקבל את הרכוש והכספים שהוסתרו זה לא דבר קל, בלשון המעטה.
7. אל תאבדו שליטה על ה"סוגרים" – גירושין מוציאים מבני הזוג את "המיטב". בני זוג בהליכי גירושין שוכחים "שחיים ומוות ביד הלשון" ונוהגים "לפרגן" האחד לשניה בשלל "ברכות". כל דבר היום מתועד ונשאר לעד, "פייסבוק", "וואטסאפ" ודומיהם הם כלים נהדרים לאיסוף ראיות בהליכי גירושין. ובל נא נשכח גם את כל אמצעי ההקלטה למיניהם (וכן, זה חוקי להקליט שיחה עם בן/בת הזוג כל עוד אתם צד לשיחה). די בהודעה כתובה אחת או בהקלטה של אמירות בעל פה כאלו ואחרות כדי לחרוץ גורלות. אז החלטתם להתגרש? פשוט ניצרו לשונכם וחישבו היטב ואף התייעצו עם עורך הדין שלכם, בטרם אתם אומרים או כותבים דבר מה לבן/בת הזוג.
8. אל תפגעו בפרטיות והימנעו מלשון הרע – הליכי הגירושין מתנהלים בדלתיים סגורות הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בביה"ד הרבני. כלומר, כל מה שנאמר בהם וכל המסמכים שמוגשים בהם חסויים ואין לפרסם אותם בחוצות העיר. כמה קל לרוץ לחברים של בן הזוג ולספר להם איזה שקרן הוא היה בדיון בבית הדין הרבני ולהוסיף עוד מספר מחמאות, כמה קל להעלות פוסט "לפייסבוק" "ולשבח" את התנהלות בת הזוג בבית המשפט ולספר לכולם במקום עבודתה שהיא נוכלת בוגדנית. להתנהגות הזו השלכות קשות, פרט לעובדה שזה נראה רע, אפילו רע מאוד במסגרת ההליכים ועלול להשפיע על שיקול דעת השופט או הדיינים הרי שברגע שתפגעו בפרטיות של בן או בת הזוג ותוציאו דיבתם בפרהסיה, זימנתם לעצמכם התמודדות חדשה עם תביעות לפיצויים. לא מספיק קשה הקרב על גובה המזונות או על אופן חלוקת הרכוש שהחלטתם להוסיף עליו תביעת פיצויים? בגירושין צריך לספור עד 10 ופשוט לא לומר כלום, לאף אחד, כי זה יחזור כבומרנג.
9. אל תחצו קווים אדומים – נכון, הגירושין קשים ולפעמים השנאה יוקדת והרצון להמשיך הלאה ולהיפטר מבן/בת הזוג בוער בעצמותיכם. אך עדיין, זכרו, מדובר בבן אדם שפעם אהבתם ובהורה של ילדכם והחיבור אליו יישאר "נצחי". על הביטוי ניצחון פירוס שמעתם? "עוד ניצחון כזה ואבדנו" - לשם תגיעו אם תבצעו פעולות פוגעניות וחסרות רסן כלפי בן/בת הזוג, כגון: הגשת תלונות כוזבות במשטרה וצווי הרחקה ללא סיבה בבתי משפט, הפעלת אלימות כלכלית או ניסיון פגיעה במשלח ידם של בן/בת הזוג, וכל זאת מתוך מחשבה פסולה שהדבר יגרום לבן/בת הזוג להיבהל ולהיכנע לתכתיבים שלכם במסגרת הליכי הגירושין. התנהלות כזו לא רק שתהרוס את חייהם של בן/בת הזוג אלא תהרוס גם את החיים שלכם ותהיו בטוחים שהליך הגירושין יהיה ארוך וכואב עוד יותר, כך שהתוצאה שתשיגו תהיה הפוכה.
10. אל תתעלמו מהזדמנויות לסיים את ההליכים המשפטיים – זה ששילמתם שכר טרחה לעורכי דין והגשתם תביעות וזה שאתם כבר מנהלים הליכים שנה וחצי בבתי המשפט לא מהווה סיבה לומר את המשפטים "על גופי המתה אתפשר" או "לא אכפת לי מכלום יותר, עד עכשיו אני מנהל הליכים ושבית משפט יכריע מה שיכריע" או "עכשיו אחרי ששילמתי כל כך הרבה על ההליכים אין סיכוי שאני מנהל מו"מ".
נהפוך הוא, לאורך כל ניהול ההליכים אתם חייבים לדעת לזהות הזדמנויות לסיים את הליך גירושין (כמובן לסיים באופן שתוכלו לחיות עם הפשרה שתשיגו). בסופו של יום פסק דין עלול רק עוד יותר להחריף את המאבק! אל תשכחו שתמיד אפשר לערער, והתעלמות מהאופציה לסיים בפשרה, גם לקראת סופם של ההליכים ומתן פסק הדין, מתוך מחשבה שממילא כבר שילמתם כסף ומוטב לקבל פסק דין, עלולה להיות יקרה עוד יותר כאשר תאלצו להתמודד עם ערעור. אבקש להדגיש שאני לא טוען שצריך תמיד להתפשר, אבל צריך תמיד להיות פתוח לאופציית הפשרה, בכל שלב של ניהול התיק, לרבות בשלהי ההליכים. הסכם פשרה ששני הצדדים יכולים לחיות איתו עדיף תמיד בסופו של דבר על פסק דין בו אחד ניצח והאחר מופסד.
הכותב, עו"ד דניאל ויגלר, עוסק בדיני משפחה וירושה
http://www.wigler-law.com/