בישראל רכושו של אדם עובר ליורשיו על פי דין בהתאם לאמור בהוראות סעיפים 10 - 17 בחוק הירושה (למידע נוסף על חוק הירושה לחצו) אלא אם ערך צוואה ובמצב זה עובר כל רכושו על פי הכתוב בצוואה (בניגוד למדינות רבות בעולם אשר קובעות שגם אם נערכה צוואה עדיין יש לשריין רכוש וכספים לבת הזוג ולילדים גם אם אינם נקובים כיורשים בצוואה).
לאחר הפטירה, אם המנוח/ה ערכו צוואה יש לעתור לקבלת צו קיום צוואה על מנת לקבל את הכספים והרכוש על פי הצוואה ובמידה שלא ערכו יש לעתור לקבלת צו ירושה.
ללא צווים אלו, לא ניתן לקבל את הכספים שהותיר אחריו המנוח ולהירשם כבעלים של רכושו, למעט כספים הקשורות לזכויות על פי חוזה ביטוח או קופת גמל, שכן, כספים אלו אינם נחשבים בכלל כחלק מהעיזבון וניתן לקבלם גם ללא צו ירושה או צו קיום צוואה כל עוד העותר לכספים רשום כמוטב בקופות.
במה כרוכה הגשת בקשה לצו קיום צוואה/צו ירושה?
לצורך הגשת הבקשה לצו קיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה את המסמכים הבאים:
צוואה מקורית, או החלטת בית משפט על הוכחת הצוואה
אישור בכתב, חתום על ידי כל יורשיו של המנוח, כי ידוע להם כי הוגשה בקשה לקבלת צו קיום צוואה.
במידה והמבקש מיוצג על ידי עו"ד, יש לצרף ייפוי כוח לעורך דין.
תעודת פטירה במידה שהמוריש/ה אינם בעלי תעודת זהות ישראלית (בעבר הייתה חובה עבור כולם)
אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום בעיתון.
אותם כללים חלים גם על בקשה לצו ירושה, למעט כמובן עניין הצוואה אשר מתייתר, שכן, ההורשה היא על פי דין ולא על פי צוואה.
האם צריך להתייעץ עם עו"ד או שניתן להוציא צו ירושה/צו קיום צוואה באופן עצמאי?
ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי, ללא עורך דין על ידי מילוי טופס מקוון או עריכת בקשה בכתב לבית הדין הרבני או לרשם לענייני ירושה הקרוב למגוריו האחרונים של המוריש/ה, אולם, ממולץ לפנות לעורך דין שעוסק בדיני משפחה, בירושות וצוואות ומכיר את הפרוצדורה ואת הקשיים הבירוקרטיים בהליך קיום הצוואה לצורך קבלת טיפול מהיר ויעיל בבקשה.
עורך הדין יקפיד על הגשת הבקשה באופן מסודר ועל פי דרישות החוק ובעזרתו ניתן יהיה לקבל את הצו לקיום הצוואה תוך זמן קצר.
מידע נוסף על כך תוכלו למצוא באתר >> https://www.gov.il/he/service/probate_order