בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמ"ש 12466-02-14 בפני כבוד השופט נחשון פישר הנתבעת פלונית ע"י ב"כ- עוה"ד דניאל ויגלר, עו"ד ענת ברמ ספרות: ג' שלו, דיני חוזים - החלק הכללי א' ברק, פרשנות במשפט, כרך ב, פרשנות החקיקה (התשנ"ג) חקיקה שאוזכרה: חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973: סע' 1, 2א חוק המתנה, תשכ"ח-1968: סע' 5 מיני-רציו: * אכן, לאור הוראות הסכם הממון, מהווים כספי התגמולים ותמורת מכירת המגרש, לכשעצמם, רכושו הבלעדי של התובע. אך משבחר התובע להפקיד כספים אשר בבעלותו, מנכסיו ומיגיעה אישית, לחשבון המשותף, הביע, במעשה זה, את כוונתו כי יעשה שימוש בו על ידי שני הצדדים ואין הוא זכאי להשבתם; טענת התובע כי הנתבעת שינתה למעשה את האמור בהסכם לעניין הזכויות בדירה, בהבטחה שניתנה לו בעל פה – נדחתה. שכן, הסכם גירושין שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין הינו שריר וקיים וניתן לאוכפו כל עוד לא בוטל או שונה בדרך שנקבעה בחוק יחסי ממון, דהיינו: השינוי נעשה בכתב ואושר ע"י ביהמ"ש. * משפחה – יחסי ממון – יחסי שיתוף בנכסים * משפחה – הסכם ממון – תוקפו * משפחה – יחסי ממון בין בני-זוג – הסכם ממון * משפחה – יחסי ממון בין בני-זוג – חשבון בנק משותף . תביעה רכושית במסגרתה עתר התובע להצהרה כי הוא בעליה של מחצית מדירת המגורים הרשומה ע"ש הנתבעת ולהורות על פירוק השיתוף בה. לחילופין להורות לנתבעת להשיב לו סכומים אשר לטענתו, הפקיד בחשבון המשותף בתוספת ריבית והצמדה. רקע: הצדדים חתמו על הסכם ממון המורה על הפרדה רכושית מוחלטת ברכוש ובפירות על שם כל אחד מהצדדים. הסכם הממון אושר וקיבל תוקף של פסק דין. בגדרי ההסכם הוסכם על ניהול חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מהם את הכנסותיו החודשיות ואשר ממנו ינהלו את הוצאותיהם, ברם באשר לדירת המגורים ההסכם קובע מפורשות כי זו שייכת לנתבעת בלבד, וכי לתובע אין ולא יהיו כל זכויות בה. לטענת התובע במהלך השנים הפקיד הוא בחשבון המשותף סכומי כסף גדולים שהתקבלו לידיו מתגמולי שחרור וממכירת זכויותיו במגרש ואלו שימשו, בין היתר, לסילוק המשכנתא שרבצה על דירת הנתבעת, כנגד התחייבות הנתבעת, בע"פ, להעברת מחצית מהזכויות בדירה על שמו ולפיכך לגישתו יש להעתר לתביעתו. . ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה מהטעמים הבאים: לאור הוראות ההסכם, אין מקום להכנס לשאלת גובה הסכומים שהופקדו לחשבון המשותף על ידי התובע. שכן, אין נפקות לגובהם וזאת לנוכח הפקדתם לחשבון המשותף. אמנם, לאור הוראות ההסכם מהווים כספי התגמולים ותמורת מכירת המגרש, לכשעצמם, רכושו הבלעדי של התובע, וכך היה גם היום אילו בחר להפקיד את הכספים לחשבון שבבעלותו. ברם, משבחר התובע להפקיד כספים אשר בבעלותו, מנכסיו ומיגיעה אישית, לחשבון המשותף, הביע, במעשה זה, את כוונתו כי יעשה שימוש בו על ידי שני הצדדים. כאשר בהסכם עצמו נקבע כי עם פתיחת החשבון המשותף " לכל אחד מהצדדים תהיה זכות משיכה עצמאית." בהקשר זה הוזכרה גם ההלכה הפסוקה לפיה פתיחת חשבון משותף משמשת ראיה לכאורה לרצון בעלי החשבון לקיים שותפות בכל הנוגע לחשבון כזה, ויש הרואים בכך אף מתנה שמקנה בעל החשבון למצטרף אליו. זאת ועוד, שני הצדדים, עשו שימוש אישי בחלק מהכספים שהופקדו על ידם לטובת צרכי המשפחה ובנסיבות אלו, לא ניתן להורות עתה על השבת הכספים שהופקדו על ידי התובע בחשבון המשותף, אף אם אלה שימשו לכיסוי המשכנתא שרבצה על דירת הנתבעת. מכל מקום דין התביעה להדחות, נוכח הוראות ספציפיות בהסכם הנוגעות לדירה, בגדרן נשללה במפורש, מכל וכל, האפשרות לתביעת זכות לבעלות או השבת כספים בגין תשלומי משכנתא ששולמו על ידם. טענת התובע כי הנתבעת שינתה למעשה את האמור בהסכם, בהבטחה שניתנה לו בעל פה – נדחתה. שכן, הסכם גירושין שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין הינו שריר וקיים וניתן לאוכפו כל עוד לא בוטל או שונה בדרך שנקבעה בחוק יחסי ממון, דהיינו: השינוי נעשה בכתב ואושר ע"י ביהמ"ש. פסק דין זוהי תביעה רכושית שהגיש התובע כנגד הנתבעת במסגרתה דרש מביהמ"ש להצהיר כי התובע הנו בעליה של מחצית מהדירה המצויה ברח' --- ב---- והידועה כגוש --- חלקה -- תת חלקה --. (להלן: "הדירה") ולהורות על פירוק השיתוף בה. ולחילופין ביקש להורות לנתבעת להשיב לו סכומים אשר לטענתו, הפקיד בחשבון המשותף בתוספת ריבית והצמדה. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת: הצדדים נישאו זל"ז ביום 21.6.2005. מנישואים אלו נולד בנם המשותף נ.ז., יליד התאריך --2006. כיום בן 9 שנים. יודגש כי לשני הצדדים היו אלה נישואים שניים כאשר לתובע בן בגיר מנישואיו הקודמים ולנתבעת בן כבן 16 מנישואיה הקודמים. במועד נישואיהם היו לתובע זכויות חכירה במגרש בבעלות המנהל מכח זכויותיו כ"בן ממשיך" במושב ---- ואילו לנתבעת זכויות בדירה שפרטיה לעיל- עליה רבצה משכנתא. טרם נישואיהם חתמו הצדדים על הסכם ממון. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי כב' השופט דוד שהם מביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון ביום 30.5.2005 (תמ"ש 16480/05), (להלן: "ההסכם"). בהתאם להוראות ההסכם קבעו הצדדים משטר של הפרדה רכושית מוחלטת ברכוש הרשום על שם כל אחד מהם ובפירותיו. התובע עבר להתגורר בדירה אשר בבעלות הנתבעת, יחד עמה ועם בנה מנישואיה הקודמים. הצדדים ניהלו חשבון בנק משותף, אליו הופקדו הכנסותיהם וממנו שולמו הוצאותיהם לרבות תשלומי המשכנתא עבור הדירה ואחזקת המדור. אין חולק כי מספר חודשים לאחר הנישואין, שוחרר התובע משירות קבע בצה"ל ואת הפיצויים שקיבל בגין שחרורו (אשר הצדדים חלוקים על גובהם) הפקיד בחשבון המשותף. התובע מכר גם את זכויותיו במושב --- ותמורתם הופקדה אף היא בחשבון המשותף. בשלב כלשהו, עלו יחסי הצדדים על שרטון והתובע עזב את הדירה. בחודש ינואר 2014 הגישה הנתבעת תביעה למזונות קטין, מדור ואחזקת מדור (תמ"ש 25522-01-14). הצדדים ניהלו מו"מ ארוך בסופו הגיעו להסכמות בשאלת משמורת הקטין ומזונותיו. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין בדיון מיום 13.1.2015 והתיק נסגר. כחודש לאחר מכן, הגיש התובע תביעה זו לביהמ"ש. משנחלקו עמדות הצדדים, נשמעו הוכחות והוגשו סיכומים. עתה יובאו טענות הצדדים בקצרה. טענות התובע: לאחר הנישואין, הצטרף התובע לחשבון על שם הנתבעת, אליו הפקיד הוא את הכנסותיו, מחשבון זו חויבו כל הוצאות המחיה של הצדדים לרבות תשלומי המשכנתא, הוצאות המדור, הוצאות בנה של הנתבעת מנישואים קודמים ומזונות בנו של התובע מנישואין קודמים. עם שחרורו מהצבא קיבל התובע פיצויים ותגמולים אותם הפקיד לחשבון המשותף של הצדדים. התובע אף מכר את המגרש שהיה בבעלותו במושב --- ואת כספי התמורה הפקיד לחשבון המשותף. בסך הכל הפקיד התובע בין השנים 2006 ועד 2008 סכום של 599,623 ₪. לטענת התובע, הפקדת כספים אלה בחשבון המשותף, למרות ששייכים לו בלבד, נעשתה על סמך הבטחה והתחייבות בלתי כתובה של הנתבעת כלפיו כי בתמורה לכספים אלו היא תעביר על שמו מחצית מזכויותיה בדירה. ואכן, לטענתו, במהלך השנים משכה הנתבעת מהחשבון המשותף צ'קים אשר שימשו לסילוק המשכנתא שרבצה על הדירה בסכום של 557,050 ₪. ולפיכך, בהתאם לס' 3 ז' להסכם הגירושין- הרי שהוא רכש זכויות בדירה. התובע דוחה את טענותיה של הנתבעת כי הכספים שימשו לצורך מחיה שוטפת, מאחר וזו, לטענתו, שולמה ממשכורותיו שהופקדו אף הם באופן שוטף לחשבון המשותף. לטענתו, במהלך חייהם המשותפים הנתבעת היא שניהלה את ענייניהם הכלכליים של הצדדים והוא המשיך והפקיד את הכספים לחשבון המשותף מתוך אמונה שלמה כי תעמוד בהבטחתה. אולם בכל פעם שפנה אל הנתבעת וביקש למלא את חלקה בהסכם הלא כתוב – התחמקה הנתבעת בתירוצים שונים. עוד הוא מציין כי על אף שהצדדים חתמו על הסכם ממון ערב נישואין- הם לעיתים סטו מהאמור בו, כך במקרה דנן. כיום, התובע שנכנס לנישואין עם זכויות במגרש וכספי פיצויים ותגמולים- יוצא מחיי הנישואין ללא כל רכוש וממון. בעוד הנתבעת כיום בעליה של דירה ללא משכנתא, רכב חדש וכספים בחשבון. לפיכך מבקש התובע להצהיר כי הוא בעליה של מחצית מהדירה הרשומה כיום על שם הנתבעת ולהורות על פירוק השיתוף בה באמצעות כינוס נכסים. לחילופין, מבקש להורות לנתבעת להשיב לידיו את כל הסכומים אשר הפקיד בחשבון המשותף שמקורם בפיצויים ותגמולים וממכירת המגרש במושב --- בתוספת ריבית והצמדה. טענות הנתבעת: הפקדות הכספים בוצעו לאורך שנות הנישואין מרצונו החופשי של התובע, ולצורך מימון כל הוצאותיו במהלך שנות הנישואין. עוד מציינת הנתבעת כי התובע עשה שימוש בכספים מהחשבון המשותף גם לצרכיו הפרטיים כגון תשלום דמי מזונות לבנו מנישואין ראשונים, תשלום שכ"ט לשלושה עו"ד שונים אשר ייצגו אותו בהליך המשפטי שניהל נגד הוריו. הנתבעת מכחישה כי הבטיחה לתובע כי בתמורה להעברת הכספים תרשום את מחצית הזכויות בדירתה על שמו. הצדדים חתמו על הסכם ממון המורה על הפרדה רכושית מוחלטת ברכוש ובפירות על שם כל אחד מהצדדים. הסכם הממון אושר וקיבל תוקף של פסק דין. בחתימתם על ההסכם ביקשו הצדדים למנוע מצב בו התנהגות כלשהיא של מי מהם במהלך חייהם המשותפים תתפרש שונה מכוונותיהם המוצהרות בהסכם. בס' 3 טז להסכם נקבע מפורשות כי לתובע לא יהיו זכויות בדירה גם אם ישקיע כספים בדירה באמצעות נשיאה בתשלומי המשכנתא. עוד קבעו הצדדים כי הוראות ההסכם יחולו כל עוד אין הסכמה אחרת בכתב, ומשאין כזו- יש לכבד את הוראות ההסכם כלשונם. דיון: כאמור, הצדדים חתמו על הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי כב' השופט דוד שהם ביום 30.5.2005. מאחר וטענות הצדדים נסמכות על האמור בהסכם יובאו כעת סעיפים מרכזיים בו: "3. רכוש נפרד: א. כל רכוש מכל מין וסוג שהוא, דניידי ודלא ניידי, בין בארץ ובין בחו"ל, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל זכויות בחברות, בנכסים עסקיים, כספים, טובות הנאה, זכויות על פי הסכמים שבין אחד מבני הזוג לבין צד או צדדים שלישיים, זכות מכל מין וסוג שהוא, בין זכות שבדין או זכות שבהסכם, בין זכות שגמלה ובין זכות עתידית... שיש לכל אחד מבני הזוג, בין ביום חתימת הסכם זו ובין שיצטבר לאחר מועד החתימה על הסכם זה, בין שנצבר לפני נישואיהם ובין שנצבר במהלכם, וכן כל טובת ההנאה ו/או הפירות ו/או הרווחים ו/או השבחה ו/או ו/או עלית ערך ו/או תגמולים אשר יופקו ו/או יצמחו ו/או יתקבלו מהרכוש, בין אם נצברו לפני חתימת הסכם זה ובין אשר יווצרו לאחר חתימת הסכם זה בין שנצבר לפני נישואיהם ובין שנצבר במהלכם (להלן: "הפירות") יהיו שייכים בלעדית לאותו בן זוג שהנו הבעלים הרשום ו/או המחזיק בהם ביום חתימת הסכם זה. ... יד. למען הסר ספק ומבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 3 דלעיל, מובהר ומוסכם בין הצדדים כי הדירה ברח' ---, ---- הידועה גם כגוש -- חלקה -- (לשעבר גוש -- חלקה ---) הרשומה ע"ש פלונית (להלן: "הדירה") שייכת לפלונית בלבד ובבעלותה הבלעדית ולפלוני אין כל זכויות קנייניות בה. באם תחליט פלונית כי ברצונה למכור ו/או להשכיר הדירה כל תמורת הדירה שתתקבל במכירתה ולחילופין דמי השכירות עבורה יהיו שייכים לה בלבד והיא תוכל לעשות בהם כרצונה. ... טז. למען הסר ספק , כל צד מצהיר בזה כי ידוע לו וכי לא ידרוש ויהיה מנוע מלהעלות על טענה לקבלת כל זכות לבעלות ו/או חזקה בדירה ו/או בנכס השייך לצד השני ולא ידרוש ולא יתבע כספים בגין שיפוצים, תיקונים, השבחה, תשלומי משכנתא ו/או הלוואה וכדומה מהצד השני בנוגע לגבי הדירה ו/או הנכס השייך לצד השני. הוא הדין לתחלופי הדירה ו/או הנכס. 4. דירת המגורים א. הצדדים מצהירים כי הם מתגוררים בדירת פלונית הנמצאת ברח' --- --- הידועה גם כגוש ---- חלקה --( לשעבר גוש --- חלקה ----) (להלן: "הדירה"). וכי על הדירה רובצות שתי משכנתאות, האחת לטובת בנק לאומי למשנתאות בע"מ והשניה לטובת משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (להלן: "המשכנתאות"). מוסכם בזה כי מעמדו וזכויותיו של פלוני הם כשל בר רשות בדירה בלבד והוא לא רכש בתקופה שלפני עריכת הסכם הממון ו/או ירכוש מיום החתימה על הסכם זה והלאה כל זכות או חזקה או מעמד משפטי בדירה לא מכוח החיים המשותפים ולא על פי דין כלשהו ולא ידרוש כל סכום כסף בגין המשכנתאות. ב. במקרה של פרידה, פלוני יצטרך לפנות הדירה על פי דרישה ראשונה של פלונית ולא יאוחר מ- 30 יום מיום הדרישה. במועד זה יכנס לתוקף צו לפינוי פלוני שאינו הבעלים מהדירה והוא יהא מנוע מלהעלות כל טענה בעניין רשות או זכות להמשך השימוש ו/או החזקה בדירה. ... 6. ניהול משק בית משותף: א. מבלי לגרוע באמור בס' 3 לעיל, על כל תתי סעיפיו ומיד לאחר אישור ההסכם בביהמ"ש יפתחו הצדדים חשבון בנק משותף (להלן:"חשבון משותף", "חשבון הצדדים") לכל אחד מהצדדים תהיה זכות משיכה עצמאית. ב. מוצהר ומובהר בין בני הזוג כי יפקידו מידי חודש בחודשו את מלוא משכורתם לחשבון המשותף." בהמשך נקבעו הסדרים במקרה של פטירת הנתבעת באופן המקנה לתובע זכות מגורים בלבד בדירה הרשומה על שמה. כעולה מהוראות ההסכם שנוסחם הובאו בהרחבה- נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת ברכוש ובפירות הרשום על שם כל אחד מהצדדים. אמנם, הוסכם על ידי הצדדים (בס' 6א' להסכם) על ניהול חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מהם את הכנסותיו, מידי חודש בחודשו ואשר ממנו ינהלו את הוצאותיהם, ברם באשר לדירת המגורים ההסכם קובע מפורשות כי זו שייכת לנתבעת בלבד, וכי לתובע אין ולא יהיו כל זכויות בה. זאת מאשר אף התובע בחקירתו: "ש. אם הסכם המכר והסכם ההלוואה אתה פועל על פי מה שכתוב בהסכם, והמטרה של הסכמים האלה היא למנוע חילוקי דעות, מה המטרה של הסכם הממון שחתמת עם הנתבעת? ת. הסכם הממון היה כשבאתי בקשר עם גרושתי, שמאחר והיא מתגוררת בדירה על מנת להסיר ספק, הדירה נשארת ברשותה, הרכוש שלה שלה והרכוש שלי שלי." (פרוטוקול 1.12.14, עמ' 7 ש' 10-13). טוען התובע כי במהלך השנים הפקיד הוא בחשבון המשותף סכומי כסף גדולים (סך 599,623 ₪) שהתקבלו לידיו מתגמולים וממכירת זכויותיו במושב --- וזאת בנוסף למשכורות שוטפות שהופקדו לחשבון המשותף מדי חודש. התובעת אמנם מאשרת כי הופקדו סכומים על ידי הנתבע אולם טוענת כי מדובר בסכומים אחרים, נמוכים יותר ואשר שימשו למחיה שוטפת של הצדדים ובנם המשותף. לאחר עיון בתביעה ובתדפיסים שצורפו, שוכנעתי כי לאור הוראות ההסכם, אין מקום להכנס לשאלת גובה הסכומים שהופקדו לחשבון המשותף על ידי התובע. בנסיבות תיק זה אין נפקא לגובה הסכומים שהופקדו וזאת לנוכח הפקדתם לחשבון המשותף. ברור, כי לאור הוראות ההסכם מהווים כספים אלה, לכשלעצמם, רכושו הבלעדי של התובע, וכך היה גם היום אילו בחר להפקיד את הכספים לחשבון שבבעלותו. ברם, אולם לא כך המצב בעניננו. משבחר התובע להפקיד כספים אשר בבעלותו, מנכסיו ומיגיעה אישית, לחשבון המשותף, הביע, במעשה זה, את כוונתו כי יעשה שימוש בו על ידי שני הצדדים. כאשר בהסכם עצמו נקבע כי עם פתיחת החשבון המשותף " לכל אחד מהצדדים תהיה זכות משיכה עצמאית." בפסיקה נקבעה לא מכבר ההלכה כי פתיחת חשבון משותף משמשת ראיה לכאורה לרצון בעלי החשבון לקיים שותפות בכל הנוגע לחשבון כזה, ויש הרואים בכך אף מתנה שמקנה בעל החשבון למצטרף אליו. (679/76 סלי נ' עזבון שפר פ"ד לב (12) 785, 789. בענייננו, אין כל חולק כי שני הצדדים, עשו שימוש בחלק מהכספים שהופקדו על ידם לטובת צרכי המשפחה. כך שמעבר לתשלום עבור הוצאות המדור, התובע שילם מהחשבון המשותף את מזונות בנו מנישואים קודמים וכן שכ"ט בעבור יצוג משפטי בתביעה למול הוריו. כך העיד הוא בפני: "ש. החישוב יוצא 549,000 ₪. על המגרש ניהלת הרבה זמן הליכים משפטיים עם ההורים שלך נכון? ת. לא מדדתי את הזמן. ש. כמה שכ"ט שילמת מתוך החשבון המשותף לכל הטיפול המשפטי? ת. מופיע בתצהירים פה. ש. רק 12,000 ₪? ת. כן. ש. רק עורך דין אחד ייצג אותך? ת. שני עורכי דין: עו"ד אפרת רשף ועו"ד פרילינג. ש. מה שכר הטרחה ששילמת לעו"ד פרילינג? ת. המסמכים והתשלום נמצאים ברשות מרשתך. ש. לפי המסמכים שיש ברשות מרשתי התשלום הראשון היה 5,900 ₪, לאחר מכן 5,300 ₪. מה עם עו"ד בנבנישתי מחדרה? לא שילמת לה שכ"ט? ת. שילמתי. ש. מאיזה חשבון שילמת את השכ"ט? ת. המשותף. ש. למשרד ארי טויסטר הם כותבים שעד כה הושקעו בטיפול בתיק 35 שעות ומלבד הסכום ששילמת להם אתה משלם גם 1/2 אחוז. אז שיקרת ששכר הטרחה הוא רק 12,900 ₪? כמה שכ"ט שילמת עבור הסכסוך? ת. לא עשיתי חישוב ויש פה עוד סכום של 43,000 ₪ תכנית חסכון של הבן שלי שלא נכנס לתביעה המשפטית, ואוכל להציג לך את זה בבנק אוצר החייל. זה כסף ששברתי תכנית חסכון שלא נכנס לפה. ש. מזונות שהיא היתה מקבלת גם נכנסו לחשבון המשותף? ת. כן. ש. דמי ביטוח לאומי גם נכנסו לחשבון המשותף? ת. כן. ש. כל ההכנסות שלכם נכנסו לחשבון המשותף. ת. כן. (1.12.2014, עמ' 11 ש' 2-28). נחה דעתי כי משהובהרה כוונתם של הצדדים, וכך אף פעלו במשך שנות הנישואין, לא ניתן יהיה להורות עתה על השבת הכספים שהופקדו על ידי התובע בחשבון המשותף, אף אם אלה שימשו לכיסוי המשכנתא שרבצה על דירת הנתבעת (ראה עדותה של הנתבעת במסגרתה מודה כי הכספים שימשו לכיסוי המשכנתא- פרוטוקול יום 1.12.2014, עמ' 14 ש' 6). יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט גביזון בתמ"ש 43199-06-11 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו) "איני סבור כי ההשקעה הכספית של התובע בבית המגורים שאינו בר איזון עולה כדי שינוי נסיבות מהותי המצדיק סטיה מהוראות ההסכם, בוודאי הסכם ממון שאושר כדין. בהקשר לכך ראוי לציין שהתובע לא הוכיח שכל הכספים המפורטים בתצהירו שימשו לשיפוץ בית המגורים דווקא ולא לצרכים אחרים, בין שני בני הזוג ובין של התובע וילדיו." טוען התובע כי הכספים שהפקיד במהלך השנים שימשו, בין היתר, לסילוק המשכנתא שרבצה על דירת הנתבעת, כנגד התחייבות הנתבעת להעברת מחצית מהזכויות בדירה על שמו. ומכאן מבקש הוא להסיק כי כל זכות אשר נרכשה מכספיו, ובעניננו, סילוק מחצית מהמשכנתא הרובצת על הדירה- תהא שייכת לו בלבד. את טענה זו משתית התובע על ס' 3 ז' להסכם הממון הקובע כי: ".. כל הכנסה ממקצוע, עיסוק, עסק, מסחר, עבודה, פנסיה, ביטוחי חיים, תקבולים, קרנות , חשבונות בנק חסכונות, מוניטין ומיגיע כפיים של מי מבני הזוג, תהיה שייכת לאותו בן זוג אשר השיג ו/או קיבל הכנסה זו וכל רכוש או זכות שירכשו מכספים אלה יהיה הם ופירותיהם שייכים לו בלבד. " אכן, לכאורה, מסעיף זה ניתן לגזור את זכויותיו של התובע בדירה, שהרי כספים שהפקיד הוא והנתבעת שימשו לכיסוי המשכנתא. ואולם, דווקא לעניין הדירה, בחרו הצדדים ליחד שני סעיפים ספציפיים: ס' 3טז' וס' 4 א. להסכם בהם נשללת על ידם, מכל וכל, האפשרות לתביעת זכות לבעלות או השבת כספים בגין תשלומי משכנתא ששולמו על ידם. למען שלמות התמונה יובאו הסעיפים במלואם: 3.טז. למען הסר ספק, כל צד מצהיר בזה כי ידוע לו וכי לא ידרוש ויהיה מנוע מלהעלות על טענה לקבלת כל זכות לבעלות ו/או חזקה בדירה ו/או בנכס השייך לצד השני ולא ידרוש ולא יתבע כספים בגין שיפוצים, תיקונים, השבחה, תשלומי משכנתא ו/או הלוואה וכדומה מהצד השני בנוגע לגבי הדירה ו/או הנכס השייך לצד השני. הוא הדין לתחלופי הדירה ו/או הנכס. וכן סעיף 4.א. הצדדים מצהירים כי הם מתגוררים בדירת פלונית הנמצאת ברח' --- --- הידועה גם כגוש --- חלקה -- (לשעבר גוש --- חלקה ---) (להלן: "הדירה"). וכי על הדירה רובצות שתי משכנתאות, האחת לטובת בנק לאומי למשנתאות בע"מ והשניה לטובת משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (להלן: "המשכנתאות"). מוסכם בזה כי מעמדו וזכויותיו של פלוני הם כשל בר רשות בדירה בלבד והוא לא רכש בתקופה שלפני עריכת הסכם הממון ו/או ירכוש מיום החתימה על הסכם זה והלאה כל זכות או חזקה או מעמד משפטי בדירה לא מכוח החיים המשותפים ולא על פי דין כלשהו ולא ידרוש כל סכום כסף בגין המשכנתאות. (ההדגשה שלי נ.פ.) הדרך לפרשנות הסכם פורטה בהרחבה בפסק הדין בע"א 4628/93 מ.י נ' אפרופים וכך אומר שם כב' השופט לוין: "על אומד דעתם של הצדדים לומד השופט, בראש ובראשונה, מתוך החוזה עצמו ... חוזה הוא מסגרת אינטגראטיבית. חלקיו השונים שלובים ושזורים זה, אבריו השונים משפיעים זה על זה. בפרשנות החוזה יש אפוא, מחד גיסא, להשקיף עליו כמכלול, תוך ראייתו הכוללת, ומאידך גיסא, לבחון את הקשרים בין ההוראות השונות במגמה לגבש מהן את אומד דעתם". בפסק דין זה נקבע אף עקרון פרשנותו התכליתית של ההסכם ועקרון פרשנות על פי תום הלב : "לציווי הפרשני כי חוזה יפורש על-פי עקרון תום הלב, השלכות מספר. כפי שנראה (פיסקה 18 להלן), תכלית החוזה היא גם תכליתו האובייקטיבית. זו נקבעת, בין השאר, על-פי עקרון תום הלב. על-כן, ההנחה היא, למשל, לשוויון בין הצדדים. כמו כן משמש עקרון תום הלב מנוף להשלמת חסר בחוזה (ראה פיסקה 33 להלן). לענייננו חשוב היבט פרשני אחר: פרשנות חוזה בתום-לב משמעותה מתן מובן לחוזה העולה בקנה אחד עם כוונתם המשותפת של שני הצדדים. עמדה על כך פרופ' שלו, בציינה: "בישראל אנו מסיקים כלל פירוש זה מעקרון תום-הלב הכללי... ראש וראשון לכללים אלה הוא, כי מלאכת הפירוש נועדה לברר את כוונתם האמיתית של הצדדים לחוזה. התחקות אחר כוונה זו, תוך השתחררות מעול הפירוש המילולי, עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב" (ג' שלו, דיני חוזים (דין, הדורה 2, תשנ"ד) 316). כך גם בע"א 898/03 בנק לאומי פד"י נ"ט [3] עמ' 266 עמ מפי כב' השופט רובינשטיין: "סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות", וכבר פורש הסעיף בפרשת אפרופים הנזכר מפי המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק (בעמ' 312-311) כי "חוזה מתפרש על-פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה 'קבילים' הם... המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת, אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו... לאחר שהפרשן גיבש את אומד דעתם (המשותף) של הצדדים, הוא בוחן אם אומד דעת זה 'משתמע' – כלומר, יש לו עיגון – מתוך החוזה". ולהלן נאמר: "התכלית הסובייקטיבית היא אומד דעתם של הצדדים... אכן, לעתים אין בידנו לגבש את אומד דעתם של הצדדים. יש לזכור תמיד כי אומד הדעת הרלוונטי אינו אומד הדעת הסובייקטיבי של אחד הצדדים, אלא אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף לשניהם או לפחות כוונה (סובייקטיבית) של אחד הצדדים, אשר הצד השני מודע לה ויודע כי היא הבסיס להבנת החוזה על-ידי הצד האחר..." (בעמ' 312). ואולם "...אם אומד הדעת (הסובייקטיבי) של אחד הצדדים שונה מזה של הצד השני, אין כל אפשרות לגבש אומד דעת סובייקטיבי משותף. החוזה יפורש במקרה זה... על-פי תכליתו האובייקטיבית... המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" (בעמ' 313). אכן, "התכלית הסובייקטיבית היא התכלית הריאלית המשותפת שהייתה בפועל לצדדים לחוזה. לעומתה, התכלית האובייקטיבית הינה התכלית ההיפותטית שהייתה לצדדים, אילו פעלו כאנשים סבירים והוגנים" (רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען [2], בעמ' 158). הרצון ההיפותטי של הצדדים הוא "...אומד דעתם של הצדדים, אילו נתנו דעתם לשאלה הפרשנית הניצבת בפני השופט" (א' ברק פרשנות במשפט, כרך ד, פרשנות החוזה [7], בעמ' 534). דברים אלה מסכמים את המצב עלינו ליישמם בעובדות הפרשה דנן". לאור עקרי הפרשנות דלעיל, עולה בבירור כי חרף קביעתם הכללית בס' 3 טז' בחרו הצדדים להחריג את עניין הבעלות העתידית בדירה ותשלומי המשכנתא עבורה מההסדר הכללי, וזאת עשו בסעיף ספציפי הוא סעיף 4א' להסכם כשהם קובעים מפורשות כי מעמדו של התובע היה ויהיה בר רשות בלבד ולא תהיה לו כל זכות לדרוש בעלות/ החזקה או השבת כספים ששולמו בגין המשכנתאות. אין בידי לקבל טענת התובע כי הנתבעת שינתה למעשה את האמור בהסכם, בהבטחה שניתנה לו בעל פה. סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן - הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב" (הדגשות אינן במקור- נ.פ), וכן קובע סעיף 2א לחוק זה כי "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה...או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג ... וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור" (הדגשות אינן במקור- נ.פ.). הטעם לדרישת הכתב שבסעיף 1 לחוק יחסי ממון הינו בכדי להבטיח את הרצינות הנדרשת ואת קיומה של גמירות דעת והסכמה לתוכן ההסכם. דרישת הכתב פורשה כדרישה מהותית, להבדיל מראייתית- הוכחתית בלבד (ע"א 419/84 טוכמינץ נ' טוכמינץ, פ"ד לט(1) 287 (1985), סעיף 6 לפסק הדין). עוד על חשיבות דרישת כתב מהותית- יצויינו הדברים שנאמרו בע"א 2215/00 ג'ורי נ' דנגור, פ"ד נו(3) 932 (2002) (דברים אלה נאמרו בהתייחס לדרישת הכתב שבסעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ה- 1965, אולם יפים הם אף בהתייחס לדרישת הכתב המהותית שבחוק יחסי ממון): "דרישת הכתב על-פי סעיף 5 לחוק המתנה היא מהותית. היא מבטיחה את רצינותה של ההבטחה הדרושה, במיוחד כאשר המתנה משקפת את כוונת הנותן להעשיר את המקבל ללא קבלת תמורה. הכתב מגן על נותן המתנה מפני החלטה ספונטנית ובלתי-שקולה. עמד על-כך השופט משה לנדוי: "דרישת המסמך בכתב בסעיף 5(א) היא דרישה מהותית, כי היא "עשויה להרשים את המתחייב ברצינות מעשהו ולהגן עליו מפני חפזון". בהתחייבות לתת מתנה דוקא דרושה ערובה פורמלית כזאת במיוחד, כי הרי המדובר בהתחייבות "חד-צדדית" הטעונה אותו ישוב-הדעת שהעלאת הדברים על הכתב מבטיחה אותו, פן ייכשל אדם באמירה בעלמא הנאמרת בפזיזות, על-פי איזה מניע החולף בן-רגע" (סעיף 13 לפסק הדין). הצורך באישור הסכם הממון בידי ערכאה שיפוטית הקבוע בסעיף 2א לחוק יחסי ממון נועד להבטיח את גמירות דעתם של הצדדים לאמור בהסכם, את הבנתם את משמעות ההסכם ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על ההסכם, וכן את הסכמתם החופשית (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421 (1982), סעיף 11 לפסק דינו של כב' השופט בך וכן ר' פסק דינו של כב' השופט שמגר). הפסיקה שבה וקבעה, כי שינוי הסכם גירושין טעון אישור ערכאה שיפוטית כתנאי לתוקפו, וכי בהעדר קיומם של תנאים אלה- לא יהא לשינוי תוקף. ר' לעניין זה ע"א 419/84 טוכמינץ שלעיל; ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור, פ"ד מב(3) 499 (1988), סעיף 6(ד) לפסק הדין; בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית, פורסם ב"נבו", 11.6.06, סעיף 9 לפסק הדין; בג"ץ 8820/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי- אשקלון, פורסם בתקדין, 24.3.08, סעיף 6 לפסק הדין). בעניין אבידור שלעיל נקבע, כי במקרה שבני הזוג עשו הסכם נוסף מפורש ובכתב ששינה את הסכם הגירושין ביניהם, אך לא אישרו אותו כנדרש בחוק יחסי ממון- ההסכם השני אינו יכול לפגוע בתוקפו של ההסכם הראשון שאושר כדין ובזכות לאכיפתו. וכן נאמר בתמ"ש (משפחה ת"א) 37302-02-10 א. נ' ג., פורסם ב"נבו" (3.5.2012): "המדיניות המשפטית הראויה היא להעניק וודאות להסכם הממון כך שיהיה ברור ששינוי צריך להיעשות בכתב ובאישור בית המשפט. אם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות, יביא הדבר לחוסר ודאות מוחלט, באשר כל צד יוכל לתקוף את הסכם הממון ולטעון כי הוא שונה בהתנהגות ובכך תסוכל מטרת הסכם הממון שנועד להבטיח יציבות, ביטחון וודאות לשני הצדדים, אודות אופי המשטר הרכושי שחל עליהם" (סעיף 10 לפסק הדין). לסיכום האמור הסכם גירושין שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין הינו שריר וקיים וניתן לאוכפו כל עוד לא בוטל או שונה בדרך שנקבעה בחוק יחסי ממון, דהיינו: השינוי נעשה בכתב ואושר ע"י ביהמ"ש. חרף הנטען בכתב התביעה- עלה כי אף התובע הכיר בהלכה זו, כך בעדותו : "ש. נכון שכמו שקבעתם בהסכם המכר שאפשר לשנות אותו רק בהסכם אחר בכתב. גם בהסכם הממון קבעתם אותו דבר, נכון? ת. כן. ההסכם שריר וקיים ולא היה שום שינוי, לא היתה כוונה לשנות את זה. המטרה היתה להגדיר שמה ששלי שלי ומה ששלה שלה." (1.12.14, עמ' 7 ש' 18-21) וכן: "ש. ואתה אמרת למה להשכיר דירה? אני אשלם חצי ונגור יחד? ת. לא היה ולא נברא. לפני שהתחתנתי הכנסתי את המשכורת שלי לחשבון משותף שמשם הוצאו הוצאות כלכלת הבית. השתתפות. ש. והיא באה אליך ורואה שאתה משתתף, זה יכול להקנות לך זכויות והיא אומרת לך בוא נעשה הסכם, תמשיך לגור פה, נחלוק בהוצאות, אבל אם ניפרד אל תתבע מחצית מהזכויות בדירה או לקבל חזרה כספים שהשקעת. ת. נכון." (1.12.14, עמ' 12 ש' 14-17). בהמשך מודה הוא כי טעה שלא התנה את הפקדת הכספים בשינוי ההסכם: "ש. אתה טוען שבגין המשכנתא היא הבטיחה לך בעל פה שהיא תרשום מחצית מהזכויות בדירה על שמך. וקבעתם ששום התנהגות ששונה מהוראות ההסכם לא תיתן פרשנות אחרת להסכם? על פי ההסכם אי אפשר לשנות אף תנאי מתנאי ההסכם בעל פה אלא רק בהסכם בכתב? ת. אני חוזר ואומר: טעיתי, עוויתי, פשעתי. באותה נקודת זמן לא עמדתי על כך שנפתח את ההסכם ונעשה את השינוי, וזה ניתן מתוך אמון מלא באישה שאני הולך לחיות איתה ורומיתי. .. ש. נשאלת על הכסף שהכנסת לחשבון המשותף. מהצבא ומההורים שלך. למה הכנסת את הכסף הזה למרות שהיא הפרה את האמון שנתת בה? ת. מתוך אמון שהיא תכניס אותי כשותף גם לחיים וגם לדירה." (1.12.14, עמ' 8 ש' 15-19, עמ' 13 ש' 1-4) בכל הכבוד, טעותו של התובע, כנטען על ידו, בכך שלא התנה את הפקדת הכספים בשינוי ההסכם אינה יכולה לשמש עילה לקבלת תביעתו ופסיקה בניגוד למוסכם על ידם. אין די בטענה להפרת האמון כדי להיעתר לתביעתו. שונה המצב בכל הנוגע ליתרת הכספים אשר נותרו בחשבון המשותף בעת עזיבתו, כמו כן הרכב אשר נרכש על ידי הנתבעת מכספים אלו, שכן ביחס לרכב אין בהסכם כל הוראה ספציפית השוללת את תחולת ס' 3ז' לעיל. בעדותה של הנתבעת ניכר כי אף היא מודה בכך: "ש. הרכב שיש לך היום זה רכב של עבודה? ת. זה רכב שנרכש מהחשבון המשותף. ש. וחצי ממנו מגיע לפלוני? ת. כן. הרכב הזה נקנה מהחשבון המשותף ומגיע לו חצי מהרכב. ש. מה שיצא מהחשבון המשותף זה חצי חצי. ת. אני אומרת שהרכב יצא מהחשבון המשותף. " (1.12.2014, עמ' 15 ש' 9-14). אחרית דבר: התביעה נדחית. ער אני לתוצאה בה יוצא התובע מתביעה זו וידיו על ראשו, אולם ההסכם שנחתם בין הצדדים, והצורך במתן וודאות להסכמים מסוג אלה, אינו מאפשר תוצאה אחרת. נוכח תוצאת פסק הדין לא מצאתי לחייב את התובע בהוצאות. המזכירות תסגור התיק ותשגר פסק הדין לצדדים. 5129371 54678313 ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהעדר הצדדים. נחשון פישר 54678313 נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה ליצירת קשר לחץ>>> לכתבות נוספות לחץ>>> לעמוד הבית לחץ>>>

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה תמ"ש 603-09-12 ש. ש ואח' נ' ש. תמ"ש 32686-10-12 10 אפריל 2014 בפני כב' השופטת נאוה גדיש נתבעת/תובעת מ. ש. ב"כ עו"ד דניאל ויגלר חקיקה שאוזכרה: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962: סע' 14, 15, 24 מיני-רציו: * השיתוף הנדרש בין ההורים לשם קביעת משמורת משותפת צריך להיות שיתוף פונקציונאלי, המשרת את הקטינים ונוגע לעניינם וזהו המצב בענייננו. לפיכך, חרף קיומו של סכסוך בין ההורים והעובדה שלכל אחד מהקטינים בית עיקרי אחר, ובהתקיים יתר התנאים שנקבעו בפסיקה לקביעת משמורת משותפת, ביהמ"ש קבע כי משמורת הקטינים הינה משמורת משותפת בידי שני ההורים. * משפחה – משמורת קטינים – משמורת משותפת . תביעות הדדיות של הורים שעניינן במשמורת על שני ילדיהם הקטינים. בתביעות המקוריות, עתר כל האחד מההורים לקביעת משמורת הקטינים בידיו. בהמשך, לאור המלצות המומחים השונים המלווים אותם, הסכימו ההורים על הפרדת המגורים של הקטינים, כך שלכל אחד מהקטינים יש בית עיקרי אחר וכן קבעו חלוקת זמני שהות כמעט שווה ביחס לכל אחד מהקטינים. בעקבות זאת שונו העתירות. האם טוענת כי על רקע חלוקת זמני השהיה יש לקבוע משמורת משותפת. האב טוען שלא ניתן לקבוע משמורת משותפת כיוון שאין שיתוף פעולה בינו לאם על רקע הקרע בינהם ולדידו יש לקבוע כי המשמורת על כל קטין תהיה בידי אותו הורה המשמש לו בית עיקרי. . ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי משמורת הקטינים הינה משמורת משותפת בידי שני ההורים, מהטעמים הבאים: מגמת הפסיקה בשנים האחרונים היא כי במקרים של חלוקת האחריות ההורית באופן שווה, המשמורת על הקטינים תהא "משמורת משותפת". התנאים שנקבעו בפסיקה לשם קביעת משמורת משותפת הם: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים; רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים; מעורבות ההורים בחיי הילדים; קיומו של קשר טוב ותקין בין ההורים לבין הילדים; מגורי ההורים בסמיכות. מקום בו קיימים התנאים לעיל, יש להעביר נטל שלילת ההסדר המשותף, לשכמו של הטוען כנגד. במקרה דנא כאמור, המחלוקת אינה על חלוקת הזמן ההורי בפועל, אלא על ההגדרה לבדה. העובדה שהצדדים מצויים בסכסוך מצערת, אך אין בה כדי לקבוע שאין ביניהם שיתוף פעולה כפי שמנסה האב לטעון, כדי להצדיק סירובו לקביעת משמורת משותפת. השיתוף הנדרש בין ההורים צריך להיות שיתוף פונקציונאלי, המשרת את הקטינים ונוגע לעניינם וזהו המצב בענייננו. ההורים שניהם, על אף הקונפליקט העמוק והקרע שביניהם, מצליחים להתנהל באופן אחראי ביחס לשני הקטינים, הם הסכימו על הפרדת המגורים של הקטינים, וקבעו חלוקה מאוזנת ושווה של זמני השהות של כל אחד מהם עם כל אחד מהקטינים באופן התואם את טובת שני הקטינים. יתר התנאים לקיומה של משמורת משותפת מתקיימים בענייננו, ועל מנת לקבוע אחרת, יש להעביר את נטל שלילת ההסדר לאב, נטל שהוא לא עמד בו. פסק דין בפני שתי תביעות שעניינן משמורת הקטינים ר' וי'. לשם הנוחות יקראו הצדדים להלן: האב, האם והקטינים/הילדים. ההליכים המשפטיים 1. ביום 2.9.12 הגישה האם תביעת משמורת (תמ"ש 603-09-12) במסגרתה עתרה להורות כי משמורת שני הקטינים תהא בידיה. 2. ביום 27.9.12 הגיש האב בקשה לישוב סכסוך (י"ס – 52815-09-12), ובין היתר ביקש להקפיא את ההליכים המתנהלים בין הצדדים. האם הגישה תגובה לבקשה זו ובקשה לדחות את הבקשה לישוב סכסוך. היות ובקשה ליישוב סכסוך, מעצם טיבה, תלויה בהסכמת הצדדים שניהם, הוריתי על המשך ההליכים בפני. 3. האב הוסיף והגיש ביום 21.10.12 תביעה בה עתר להורות כי משמורת הקטינים תהא בידיו. 4. בנוסף, נדונו בפני תביעות בעניין מזונות ורכוש, אולם אין פסק דין זה עוסק בתביעות אלו. רקע עובדתי 5. הצדדים נישאו בשנת 2002 בנישואין אזרחיים בקפריסין והתברכו בשני קטינים: ר' יליד ו-י' יליד . 6. הקטין ר' סובל מבעיות קשב וריכוז, מאובחן מגיל 5, מתחנך בבית ספר של החינוך המיוחד ומטופל ע"י פסיכיאטרית – ד"ר ת' (להלן: הפסיכיאטרית). 7. סמוך למועד פתיחת ההליכים, חלה החמרה במצבו של ר' שבאה לידי ביטוי בהתנהגות אלימה מצידו, התנהגות שפורשה ע"י הגורמים המטפלים כמצוקה. בנסיבות אלו, הסכימו הצדדים לאמץ את המלצת הפסיכיאטרית על מעבר הקטין ר' להתגורר בבית האב, בעוד שהקטין י' נותר להתגורר בבית האם. בדיון שהתקיים בפני ביום 28.11.12 חילקו ביניהם את זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים, כך: ביום ראשון – ר' בבית האב; י' בבית האם. ביום שני - הקטינים שניהם בבית האב עד לבוקר שלמחרת. ביום שלישי - הקטינים שניהם בבית האם עד לבוקר שלמחרת. ביום רביעי - ר' בבית האב; י' בבית האם. ביום חמישי – ר' אצל האם וי' בבית האב עד לבוקר שלמחרת. בסופי שבוע לסירוגין, שני הקטינים פעם בבית האב ופעם בבית האם. כמו כן, בהסכמת הצדדים ניתנו סמכויות לעו"ס לסדרי דין לשנות את זמני השהות, שתפעל בין היתר לאור חוות הדעת שתתקבל מהפסיכיאטרית. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית ביום 28.11.12. 8. לאחר חלוקת זמני השהות המוסכמת פנו הצדדים להליכי גישור אולם משלא הגיעו להסכמות, ביקשו להמשיך ולנהל את כלל ההליכים בפני. הצדדים לא ויתרו על הכרעה בשאלת המשמורת, אף שכאמור חילקו ביניהם את חלוקת זמני השהות ביחס לכל אחד מהקטינים. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפני ביום 19.11.13 הסכימו ב"כ הצדדים כי ינתן פס"ד על סמך החומר שבפני, מבלי להידרש להגשת ראיות נוספות וללא הליך הוכחות. ב"כ הצדדים בקשו לאפשר להם להגיש סיכומים בכתב ומשאלו הוגשו ניתנת הכרעתי. טענות הצדדים 9. האם טוענת כי על רקע חלוקת זמני השהות הנ"ל, יש לקבוע שהמשמורת ביחס לשני הקטינים היא משמורת משותפת לשני ההורים. האב מצידו טוען שלא ניתן לקבוע משמורת משותפת מקום שאין שיתוף פעולה בין ההורים ולדידו יש לקבוע כי משמורת הקטין ר' תהא בידיו ומשמורת הקטין י', תהא בידי האם. כל אחד מהצדדים לא חסך בביקורת נוקבת על ההורה האחר, תוך שהוא מטיח האשמות בהורה האחר ביחס למצבו של הקטין ר'. כל אחד מההורים האשים את האחר בהתנהגות המגיעה לכדי ניכור הורי והפחתת חשיבותו בעיני הקטינים. משמורת 10. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות") קובע כי ההורים שניהם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם (סעיף 14). בסעיף 15 לחוק הכשרות מוגדרת האפוטרופסות ככוללת את "החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות לחינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח ידו ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו". 11. סעיף 24 לחוק הכשרות מתייחס להורים החיים בנפרד וקובע כי הם רשאים להסכים "על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע..." 12. לדידי, מינוחים כמו "מי יחזיק בקטין" ומה תהיינה זכויות ההורה האחר "לבוא עימו במגע" מעוררים אי נוחות מסוימת ודומה כי התאימו לשנות ה- 60 עת נחקק החוק. מונחים אלה כבר אינם תואמים את מציאות החיים של ישראל 2014, בה מקובל כי ההורים, שניהם, מגלים אחריות הורית מלאה ביחס לקטינים ובמקרים רבים, עדים אנו לילדים אשר שוהים חלק מהזמן בבית האם וחלק מהזמן בבית האב. 13. כבר לפני עשור היטיבה כב' השופטת דורנר להגדיר זאת עת קבעה כי "ילד איננו חפץ שלהוריו זכות קניין בו" דנ"א 7015/94 היועמ"ש נ' פלונית, פ"ד נ (1), 48. 14. בתקופה האחרונה גוברת הנטייה לעשות שימוש בביטוי "אחריות הורית" ולהעדיפו על פני השימוש במונח "משמורת" ובתי המשפט לענייני משפחה נוטים לאשר הסכמים שכלל אינם מתייחסים לשאלת המשמורת ובמקומה מתייחסים לחלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הקטינים. 15. יגיד החושש כי הימנעות מקביעת המשמורת בידי אחד ההורים, עלולה להעמיק את הסכסוכים שבין ההורים, בין אם לעניין גובה המזונות ובין אם לעניין חלוקת הקצבאות והזכאויות שההורה "המשמורן" זכאי לקבל, אולם כשלעצמי, איני סבורה כי יש מקום לחשש. 16. גובה המזונות מוכרע גם היום, בין היתר, תוך התחשבות בזמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים ולאו דווקא בהתאם להגדרת המשמורת. ברי כי בבואו לפסוק את גובה המזונות על בית המשפט להבחין בין אב, שילדיו שוהים עימו פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני (לשני לילות), לבין אב שילדיו "מבקרים" בביתו למספר שעות בשבוע. משכך הם פני הדברים, לא הגדרת המשמורת היא שמהווה גורם בקביעת גובה המזונות, כי אם חלוקת השהות של הקטינים בפועל בין בתי ההורים. 17. כיום, הורה משמורן זכאי להטבות וקצבאות שונות כגון: קצבת ילדים, הנחה בארנונה, מענק המשולם בתחילת השנה כהשתתפות בעלות הצטיידות לבית הספר. כך גם קיימת התייחסות להגדרת ההורה המשמורן במסגרת ההצעה שעלתה לאחרונה ע"י משרד האוצר, להעניק להורה משמורן פטור ממע"מ ברכישת דירה חדשה, בתנאים מסוימים. נוצר מצב שלהגדרת ההורה המשמורן יש השלכה על זכויות והנחות בעלות משקל כלכלי. אלא, שאין בקושי האמור כדי להצדיק הימנעות מחלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטינים כפי שקורה בפועל, והתעקשות על קביעת "הורה משמורן". הפתרון במקרה כזה, יכול וצריך להיות של חלוקת הקצבאות, ההנחות והזכאויות המוענקות לכל אחד מההורים, אם באופן שווה, או באופן יחסי. 18. למרות האמור לעיל, דעתי, כמו גם "הרוח הנושבת", לא יכולה לגבור על הוראות החוק, ועד אשר לא יערך שינוי חקיקתי, עלי לקבוע ביחס לכל אחד מהקטינים מי מההורים יחזיק בו ומה תהיינה זכויות ההורה האחר לבוא עמו במגע, בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות. משמורת משותפת 19. בשנים האחרונות החלו בעלי דין, כמו גם בתי המשפט, לקבוע כי במקרים של חלוקת האחריות ההורית באופן שווה, המשמורת על הקטינים תהא "משמורת משותפת". במקרה כזה, הכירה הפסיקה ב"משמורת משותפת" כגורם שמשליך על גובה המזונות. כאשר בפועל, גם במקרים של משמורת משותפת, נקבע גובה המזונות בכל תיק, לפי כל מקרה לגופו וכך גם שאלת חלוקת הקצבאות. 20. בפסק הדין של כב' השופט ויצמן בתמ"ש (כ"ס) 1167/03 (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] רוכזו התנאים לשם קביעת משמורת משותפת: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים. מעורבות ההורים בחיי הילדים. קיומו של קשר טוב ותקין בין ההורים לבין הילדים. מגורי ההורים בסמיכות. 21. כב' השופט סילמן בתמ"ש (קר') 17120/07 (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] אף הבהיר כי " מקום בו קיימים התנאים לעיל, יש להעביר נטל שלילת ההסדר המשותף, לשכמו של הטוען כנגד". עוד הוסיף והתייחס ל"תחושה", שתהא הן להורים והן לקטינים, במקרה של משמורת משותפת, תוך שהוא מדגיש כי בדרך זו תמנע תחושת ה"הפקעה" או תחושת ה"הפסד". מן הכלל אל הפרט 22. במקרה שבפני, המחלוקת אינה על חלוקת הזמן ההורי בפועל, אלא על ההגדרה לבדה. 23. כאמור, בשל הדרך בה בחרו הצדדים לנהל את ההליך, לא התקיים הליך הוכחות, לא הוגשו חוות דעת מומחים ולא תסקירים. עת הוגשה התביעה הראשונה ע"י האם, היא עתרה למשמורת שני הקטינים בידיה, בעוד האב עתר למשמורתם בידיו ובהמשך שינו שניהם עתירותיהם. 24. אין חולק כי המחלוקות שבין ההורים הגיעו לממדים מצערים, עד כי נהגו לפנות זה לזו בשפה גסה ובביטויים מבישים, כפי שעולה מתוך תכתובות המסרונים שצורפו לכתבי הטענות. 25. יחד עם זאת, בכל הקשור להתנהלותם ביחס לקטינים, ניתן לראות כי הצדדים הצליחו לשים את המחלוקות בצד ופעלו באופן המעיד על אחריות הורית משותפת, כזו שראויה לציון ולהערכה. ניכר שההורים שניהם, על אף הקונפליקט העמוק והקרע שביניהם, מצליחים להתנהל באופן אחראי ביחס לשני הקטינים, תוך חלוקה מאוזנת ושווה של זמני השהות של כל אחד מהם עם כל אחד מהקטינים. הצדדים שניהם פועלים על פי המלצות המומחים השונים המלווים אותם ובכלל זה פעלו על פי המלצתה של הפסיכיאטרית המטפלת בקטין ר' והסכימו על הפרדת המגורים של הקטינים, כך שלכל אחד מהקטינים יש בית עיקרי, וכך הוא הוגדר על ידי הצדדים שניהם. הפרדה זו נעשתה כאמור בהסכמה, תוך בחינת טובתם של שני הקטינים. בפועל חילקו ההורים את זמן השהות עם כל אחד מהילדים, בחלוקה שהיא כמעט שווה. 26. דומה כי ההפרדה האמורה משרתת את טובת שני הקטינים. במצב הדברים שנוצר, יש לכל אחד מהקטינים בטחון, יציבות וודאות, הן ביחס ליחסיו עם כל אחד מההורים והן באשר לקשר שביניהם ולצורך שישהו גם שניהם יחדיו (לפי ההסדר הקיים שוהים הקטינים יחדיו ארבעה ימים בשבוע). 27. אך האם די בכך כדי לקבוע כי ביחס לכל אחד מהקטינים הזכות "להחזיק" בו נתונה לאחד מההורים ולאחר יש רק "זכויות לבוא עמו במגע" ? 28. העובדה שהצדדים מצויים בסכסוך מצערת, אך אין בה כדי לקבוע שאין ביניהם שיתוף פעולה כפי שמנסה האב לטעון, כדי להצדיק סירובו לקביעת משמורת משותפת. השיתוף הנדרש בין ההורים צריך להיות שיתוף פונקציונאלי, המשרת את הקטינים ונוגע לעניינם וכך פועלים ההורים במקרה שבפני. מבעד לכעסים ולאמוציות, מקפידים שניהם לראות את טובתם של ר' וי' ומגויסים הם לפעול כנדרש, למען ילדיהם, בעיקר נוכח מצבו הרגיש של ר'. התנהגות ההורים בפועל מלמדת על מעורבות של שניהם בחיי הקטינים. בפועל, מתגוררים ההורים בסמיכות וקיים קשר טוב בין כל אחד מהם, לבין כל אחד מהקטינים. יתירה מכך, התנהלותם בפועל מביאה אותי למסקנה שלכל אחד מהם יש מסוגלות הורית טובה. יוצא איפוא, כי התקיימו התנאים לקיומה של משמורת משותפת, ועל מנת לקבוע אחרת, יש להעביר את נטל שלילת ההסדר לאב, נטל שהוא לא עמד בו. 29. העובדה שבפועל מצבו של ר' השתפר, נובעת לדידי מעצם העובדה שהצדדים פועלים על פי המלצות המומחים בעניין ואם ישכילו להגיע להסכמות ביחס ליתר המחלוקות שביניהם, אפשר והמצב יתייצב עוד יותר. 30. במקרה שבפני מצאתי לתת חשיבות יתירה לאותה התחושה עליה עמדו חברי השופטים בפסה"ד שהזכרתי לעיל, דווקא לאור מצבו הרגיש של הקטין ר' ובשל החשש שחלילה אחד מן הקטינים יקבל את הרושם שהורהו האחר ויתר עליו. המסקנה האמורה תסב לשני הקטינים את התחושה והביטחון ששני הוריהם עודם מעורבים בחייהם בצורה מלאה, כפי שקורה בפועל. 31. סוף דבר, אני קובעת כי משמורת הקטינים – י' ת.ז. 6 יליד 6 ו-ר' ת.ז. יליד הינה משמורת משותפת בידי שני ההורים – רש ת.ז. ו-מש ת.ז.. חלוקת זמני השהות של כל אחד מהקטינים עם כל אחד מההורים תהא כאמור בסעיף 7 לעיל. בהתאם לסמכויות שהוקנו לה, תהא רשאית העו"ס לסדרי דין בעיריית לעדכן חלוקה זו, לשנותה ולפקח עליה, על פי פניה של מי מההורים והכל תוך התחשבות מלאה בחוות הדעת של הפסיכיאטרית שתתקבלנה מעת לעת. תוקף ההסמכה מוארך ל- 12 חודשים נוספים. 32. למען הספר ספק, על שני ההורים להמשיך במסגרת ההדרכה ההורית בה החלו, ולהמשיך ולקבל בשיתוף פעולה, כל החלטה מהותית, הנוגעת לכל אחד מהקטינים בנוגע לחינוכו, בריאותו ועתידו. לאור החשש שהביע האב, מובהר לשני הצדדים כי אין לעשות כל שינוי במקום המגורים, שישפיע על קיומה של המשמורת המשותפת והסדרי השהות שפורטו לעיל, מבלי שתתקבל הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הצד האחר, או שתינתן הכרעה שיפוטית טרם המעבר. 33. אשר לחלוקת הקצבאות וההנחות לה זכאי כל הורה כהורה משמורן, אני מורה כי בהעדר הסכמה בין ההורים, יהיה האב זכאי לקצבת הילדים ולכל המענקים וההנחות שיתקבלו עבור הקטין ר' והאם תהא זכאית לקצבת הילדים ולכל המענקים וההנחות שיתקבלו עבור הקטין י'. 34. בשל התנהלות שני הצדדים, שבפועל שינו עתירותיהם הראשוניות, בשל שיתוף הפעולה הננקט בפועל ביחס לקטינים, ועל מנת שלא להכביד על הצדדים בניסיונם הכן להגיע להסכמות גם בנושאים האחרים שנותרו במחלוקת, איני עושה צו להוצאות. 35. ניתן לפרסום, ללא פרטים מזהים. ניתן היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. 5129371 נאוה גדיש, שופטת נאוה גדיש 54678313 נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

הסכם גירושין קובע ומסדיר את האופן בו פירוק התא המשפחתי: חלוקת הרכוש, זמני שהות ומשמורות, גובה תשלום דמי המזונות ועוד. עריכת הסכם גירושין מקצועי מתבטאת ביכולת לצפות מראש את כל הקשיים והבעיות שעלולים לצוץ כתוצאה מהליך כה רגיש ומורכב של גירושין. מטרת ההסכם היא להביא את שני הצדדים להסכמה בנושאים הכרוכים בגירושין ולמנוע מהם להיפגש בבית משפט בעתי למחלוקות הקשורות לעניינים שנקבעו בהסכם הגירושין. מתי עולה הצורך לשנות או לבטל את אשר נקבע בהסכם הגירושין : חרטה- במרבית המקרים בני זוג שהתגרשו מבקשים לשנות את הסכם הגירושין ואף לבטלו עקב “חוסר כדאיות העסקה", כלומר בחלוף זמן מה מחתימת ההסכם מי מבני הזוג סבור כי ההסכם רע לו, לא הוגן כלפיו, כי חתם בלי שבאמת חשב על ההשלכות המלאות של ההסכם ועל ההתחייבות בו, במילים אחרות חרטה ורצון של אחד הצדדים לשפר את מצבו. שינוי נסיבות- שינויים שחלו בחיי מי מבני הזוג (למשל המצב הכלכלי, יכולות הוריות) המחייבים שינויים בהתחייבות שנלקחו בעת הגירושין . טעות, הטעיה, כפיה, עושק- בהסכם הגירושין, כבכל הסכם, פרושות הוראות חוק החוזים וניתן לבטלו, בהוכחת אחת העילות הקבועות בחוק החוזים, כעילות לביטול החוזה. כאשר מסתבר שההסכם של מי מבני הזוג נחתם או מבוסס על רמאות, איומים ואפילו כפיה. האם ניתן לשנות או לבטל הסכם גירושין? במצב הראשון של חרטה התשובה היא במפורש לא! הנחת היסוד היא שכשבגיר חותם על הסכם, על אחת כמה וכמה הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית דין או בבית משפט, הוא מבין את המשמעויות ואת תנאי ההסכם וחותם עליו מרצונו החופשי לאחר ששקל את השלכות ההסכם להמשך חייו ולאחר שחשב על כך והתייעץ. לכן, אם כעבוד כמה שנים הוא מרגיש שההסכם אינו טוב בשבילו - "העסקה אינה כדאית", אם ינסה לבטל או לשנות בבית משפט הוא ייזרק מהמדרגות. במצב השני של שינוי נסיבות כלכליות ושינויים נדרשים בהסדרי ראייה ניתן יהיה לשנות את ההסכם אם יעלה בידי מבקש השינוי להוכיח שהשינוי הוא מהותי, במרבית המקרים מדובר בשינוי בגובה המזונות עקב שינויים כלכליים ושינויים במשמורת ובזמני השהות. במצב השלישי על הטוען לביטול להוכיח שרימו אותו, הטעו אותו או כפו עליו לחתום על הסכם הגירושין לדוגמה: במסגרת חלוקת רכוש שנקבעה בהסכם גירושין הבעל הסתיר מהאישה כספים שהוסתרו בחשבונות בנק מחוץ לישראל והשיג במרמה יתרון כלכלי בעת חלוקת הרכוש, או כאשר הוכח לדוגמה שלבעל יש ילדים נוספים מאישה אחרת והוא העלים כספים רבים ורכוש מאשתו החוקית, וקיים חיים כפולים ללא ידיעתה. במקרים של שינויים במצב הכלכלי או שינויים נדרשים בזמני השהות יאפשרו בתי המשפט שינוי הסכם ותיקונו באופן המקובל על שני הצדדים, מתוך ראיית טובת הילדים בראש ובראשונה. העמדה הנוקשה של בתי המשפט מעידה על החשיבות שיש לייחס להסכמי הגירושין, שכן מדובר בהסכם ארוך טווח ובעל השפעה רבה על עתידם של בני הזוג. כיצד פועלים על לבטל או לשנות את ההסכם? יש להגיש תביעה לביטול ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר אישר מלכתחילה את הסכם הגירושין. ז"א אי אפשר לבטל הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני בבית המשפט לענייני משפחה ולהיפך. במסגרת ההליכים שיתנהלו יש לעמוד ברף ההוכחה הנדרש על מנת לבטל איך למנוע את ביטול או שינוי הסכם הגירושין? עוד לפני שחותמים על הסכם גירושין, כדאי לעבוד עם עורך דין מנוסה המתמחה בענייני גירושין ודיני משפחה לאורך התהליך כולו. מהלך זה יבטיח כי כל הנושאים והנתונים נבדקים לעומקם וכי יש הבנה מלאה של תמונת המצב הכוללת של בני הזוג בעת עריכת הסכם הגירושין. משרד עורכי דין דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, ובעריכת הסכמי גירושין מורכבים ובעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391

העשור החולף היה משמעותי מבחינת חקיקה בתחום דיני המשפחה, והביא איתו חוקים ותקדימים ששינו באופן מהותי את חיי המתגרשים. מעמד שוויוני לשני ההורים- היות וזכותו של הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם. הגישה שטובתם של ילדים עד גיל 6 לחיות לצד אימם חלפה מהעולם, אין יותר אבחנה של מגדר (יש משפחות רבות של בני זוג מאותו מין ווריאציות נוספות). ולכן הבדיקה לעניין חלוקת זמני השהות ומשמורת של קטינים הינה אך ורק בהסתכלות על טובת הילדים ובחינת היכולת ההורית. "חוק גישור חובה"- החוק להסדר התדיינות בין בני זוג בסכסוכי משפחה, שנכנס לתוקף ביולי 2016, מחייב את בני הזוג לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך ביניהם באמצעות גישור. הרציונל מאחורי החוק החדש הוא לאפשר לזוגות המתגרשים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ולהימנע מהליך משפטי, ארוך ומתיש הכולל לעיתים סחבת ממושכת בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הוצאות גבוהות וטלטלה רגשית. "ייפוי כח מתמשך"- ב- 2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והשינוי המרכזי בו היה האפשרות לעריכת ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד במקרה שהוא לא יהיה מסוגל לקחת החלטות עבור עצמו ובמידה וכושר השיפוט שלו נפגם. הרעיון המרכזי בשינוי הוא, שמירת כבוד האדם ומימוש רצונו גם בשעה שלא יוכל עוד להביע אותו בעצמו. ייפוי הכוח מאפשר לממנה שליטה בחשבונותיו ובכספיו, קביעת הטיפולים הרפואיים אותם הוא אינו רוצה לעבור, עשוי לתרום להקטנת הסכסוכים והעומס הרגשי המופעל על המשפחה במצבים כאלו, להגדיל את השקיפות בין בני המשפחה המטפלים ולהקטין את הבירוקרטיה מול המדינה מהפכת המזונות- עד לפני מספר שנים בודדות, האחריות על תשלום דמי המזונות הייתה תלויה על כתפיו של האב ב-2017 נקבע כי זוהי אפליה על רקע מגדרי והקביעה השתנתה וכעת דמי המזונות מחושבים בהתאם לרמת ההכנסות של שני ההורים, ובהתאם לכך נקבע מי משלם, ומה גובה דמי המזונות אותם יהיה עליו לשלם להורה האחר. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה בטיפול בתיקי גירושין מורכבים. עו"ד דניאל ויגלר בעל יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. אנו מאחלים לכם שהליך הגירושין יעבור במהרה ובקלות, לפגישת ייעוץ התקשרו 052-8305231.

החוק החדש - "חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", קובע כי בני זוג שמעוניינים להתגרש יהיו מחויבים להשתתף בהליך גישור לפני שיגיעו לדיון בבית המשפט או בבית הדין הרבני וכי לא תתאפשר האפשרות להגיש תביעות לפני שפנו להליך גישור מוסדר. הרציונל מאחורי החוק החדש היא לאפשר לזוגות המתגרשים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ולהימנע מהליך משפטי, ארוך ומתיש הכולל לעיתים סחבת ממושכת בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הוצאות גבוהות וטלטלה רגשית. החוק החדש קובע שבני זוג המעוניינים להתגרש יופנו למעין הליך גישור, במטרה לבדוק אם ניתן לפתור את המחלוקות ביניהם ללא צורך בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט. הליך הגירושין עם חוק הגישור החדש שנכנס לתוקפו ביולי 2016 בני זוג שרוצים להתגרש יגישו בקשה ליישב סכסוך במסגרתה הם לא יגישו טענות עובדתיות בקשר לסכסוך. כמו כן, לא תוגש בקשה לקבוע את הסמכות השיפוטית שבה יידון סכסוך הגירושין. לבני הזוג יקבעו 4 פגישות מהו"ת – מידע, הכרות ותיאום, עם עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני תלוי לאיזו ערכאה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. בפגישות יקבלו בני הזוג מידע כללי בנוגע להליכי הגירושין, כמו הסבר על ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, כיצד נקבעים מזונות ילדים, ענייני משמורת וזמני השהות, וגם מידע פסיכולוגי הקשור לילדים ובהתמודדותם עם הגירושין הצפויים. רק לאחר 4 מפגשים משותפים בהם ניסו בני הזוג להגיע להסכמות ולהבנות והדבר לא צלח, הם יוכלו להגיש תביעות ולהתחיל לנהל הליכים משפטיים כפי שהיה בטרם כניסתו של החוק לתוקף. ויש להדגיש, שבקשות לצווים דחופים ניתן יהיה להגיש גם בתקופה בה יתקיימו פגישות המהו"ת. חשוב לדעת! בשלב הזה לא ניתן להגיע עם ייצוג של עו"ד, אלא אם יש הסכמה של הצדדים לכך, וברי כי ניתן תמיד להתייעץ בכל שלב פגישת המהו"ת בעו"ד ואף מומלץ לעשות כן. האפשרויות העומדות בפני הזוג לאחר תהליך הגישור החדש: גישור גירושין ע"י עו"ד שהוא מגשר מוסמך - מטרת הגישור הינה ליישב סכסוכים לאחר הבנת הצדדים והפערים ברצונותיהם וצרכיהם, ועל מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכם שמקובל עליהם בדרך של הסכמה ודו-שיח. הליך הגישור מאפשר להגיע להסכם שמקובל על שני הצדדים ומחזיק לאורך זמן. ניתן לקרוא עוד על תהליך הגישור במשרדינו>> ניהול מו"מ באמצעות עו"ד לגירושין – כל אחד מבני הזוג רשאי לקחת עו"ד מטעמו בכדי שייצג אותו במסגרת הליך הגירושין ופועל מתוך ראיית האינטרסים של הצד אותו הוא מייצג במטרה להגיע להסכם הטוב ביותר עבורו. טיפול זוגי – בני הזוג יכולים גם לשכור את שירותיו של מטפל זוגי ובאמצעותו לנסות ולשקם את הקשר ביניהם ולהגיע לשלום בית, באמצעות טיפול זוגי ולאחריו יחליטו האם מעוניינים להתגרש או להמשיך לחיות יחד. במידה ובני הזוג אינם מעוניינים באף אחת מהאפשרויות הם ראשיים לפנות אל בית המשפט או בית הדין הרבני ולהגיש תביעות על מנת לשמור על זכויותיהם. כעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובגישור בין בני זוג אני סייעתי לזוגות רבים שפנו למשרדי להגיע להסכמות ולסיים את הנישואין מבלי להיגרר להליכים משפטיים מיותרים אשר עשויים להתארך זמן רב ולהיגרר להוצאות מיותרות. צור אתנו קשר כדי לדעת איך מתחילים את הליך הגישור התקשרו עכשיו03-7444391 או השאירו פרטים בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם #גירושים #גירושין #גישור

האזנת סתר, מהי? ומה הענישה עליה? "בעל שהתקין מכשיר הקלטה בדירתה של בת זוגו, ללא ידיעתה, על רקע סכסוך גירושין, הורשע בביצוע עבירות של התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין וניסיון להאזנת סתר שלא כדין. בית משפט השלום ברחובות נדרש לקבוע את העונש ההולם." במסגרת ניהול הליכי משפט לרבות הליכי גירושין יש צורך בהצגת ראיות כדי להוכיח טענות כאלה ואחרות. למשל, כאשר בעל רוצה להתגרש מאשתו והוא טוען כי היא אינה זכאית לקבל את הסכום אשר התחייב אליו בכתובה בטענה שהיא בגדה בו יהיה עליו להציג ראיות על כך. או במצב שבו האישה טוענת שכסף שבני משפחתה נתנו לצדדים בכדי לרכוש דירה היה בעצם הלוואה שעליהם להחזיר, מוטב שיהיו בידיה ראיות שמוכיחות זאת. אולם ברוב המקרים חוץ ממילתם אין להם את הראיות להוכיח את טענותיהם. כך למשל לאותו בעל אין ראיות מוחשיות שאשתו בוגדת בו ואם היא תכחיש זה מילה מול מילה, ולאותה אישה אין הוכחה שהכספים שנתנו היו הלוואה כי לא היה "הסכם במשפחה" לא נהוג לרוב לעשות הסכמים שכאלו. עקב כך, במקרים רבים על מנת להשיג כמה שיותר ראיות פונים בני הזוג לחוקרים פרטיים לצורך השגת ראיות ובלא מעט מקרים הראיות מושגות באופן אשר מהווה הפרה של החוק למשל האזנות סתר. האזנת סתר היא פגיעה חמורה בפרטיותו של האדם ולכן זוהי עבירה פלילית אשר עלולה לעשות למבצע העבירה במאסר. מהי בדיוק האזנת סתר? האזנה לשיחה פרטית שנעשתה במקום בו הציפיה לציטוט אינה סבירה. כלומר, המשוחחים לא יודעים ששיחתם מתועדת. בהליך הגירושין בין בני זוג, לעיתים מאבדים בני הזוג את האבחנה באשר לחציית הגבולות, מה מותר ומה אסור לתעד ולהקליט. בדיוק לשם כך, מוטב שהצדדים שמנהלים הליכי גירושין ופנו לחוקר פרטי לצורך השגת הראיות בתהליך, יתייעצו עם עו"ד מומחה לענייני משפחה בקשר לקבילות הראיות ומוטב שיזהרו לפני שמגישים את הראיות בבית המשפט וימנעו מהסיכון של תלונה במשטרה ותביעות בגין הפרת הפרטיות . איזו הקלטה כן מותר להגיש כראיה בבית משפט? הקלטה של שיחות מותרת רק במקרים בהם המשוחחים מודעים להיותם חשופים ומתועדים וכאשר הם מודעים לאדם שמאזין לשיחה. על פי חוק האזנת סתר האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג. מה הענישה ע"פ חוק האזנת סתר? בתי המשפט רואים בהאזנת סתר כלי חמור להתנהלות משפטית ע"פ חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 סעיף 2 א' ו- 2 ב' המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים. המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים. במקרה אשר פורסם בתקשורת והבאתי בתחילת דבריי " גזר בית המשפט על הנאשם: מאסר על תנאי לתקופה שלושה חודשים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק האזנת סתר, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ופיצוי למתלוננת בסכום של 3,000 שקלים." לתיאום פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391

מעבר לקושי הבסיסי הנובע מהצורך להתמודד בצל מגיפת "הקורונה" עם חוסר הוודאות והחרדות, הן הבריאותיות והן הכלכליות, להורים גרושים או להורים המצויים בהליכי גירושין קיימת חוסר וודאות בכל הקשור לזמני השהות ומזונות הילדים. עם איזה הורה יהיו הילדים במידה שיוכרז עוצר/הסגר והילדים יהיו בבידוד? באף הסכם גירושין או פסק דין למשמורת וחלוקת זמני שהות, ובאף החלטה של בימ"ש או ביה"ד הרבני הקובעת חלוקת זמני שהות זמנית במסגרת הליכים משפטיים פעילים, אין סעיף המתייחס למצב בו יש מגיפה ועל הילדים לשהות בבידוד. הדבר מצריך מהורים גרושים, ועל אחת כמה וכמה מהורים אשר עדיין מנהלים הליכים משפטיים ביניהם ושוררת ביניהם מחלוקת לגבי המשמורת וחלוקת זמני השהות, להוכיח אחריות הורית מרבית ולהסתכל אך ורק על טובת ילדיהם. הצעתי היא להורים אשר כבר התגרשו ואשר מנהלים תקשורת בונה ובריאה, להחליט ולקבוע מראש, באיזה בית ישהו הילדים במקרה של בידוד (תוך השהיית זמן השהות אצל ההורה האחר). יש לבחור בבית בו יש לילדים את התנאים המרביים לשהות בבידוד לתקופה ממושכת ומוטב שיהיה זה הבית של ההורה אשר יש לו סבלנות רבה יותר ליצור מסגרת עבור הילדים הורה אשר הינו בעל סבלנות גבוהה יותר לדאוג לחינוך הילדים (השלמת הפערים עקב הפסד ימי לימודים בבי"ס וגן). נכון, הורים רבים ירימו גבה ויטענו כי הם בעלי יכולות הוריות זהות, אך בתקופה זו, אין מקום לאגו, ויש לחשוב לעומק ואך ורק מתוך הסתכלות על טובת הילדים, וגם עם מדובר בשני הורים נהדרים, לכל אחד מעלות וחסרונות ויש לבחון אותן ולהסכים היכן ישהו הילדים בבידוד. למותר לציין, כי כל עוד אין החלטה על בידוד והסגר ברי שניתן לחלוק בזמני השהות, אך היה ותינתן החלטה על בידוד והסגר, אין מנוס מלהגיע להסכמה בעניין מקום שהות הילדים בתקופת הבידוד. לעומת זאת, אצל הורים בעלי סכסוך בעצימות גבוהה, ואין זה משנה אם הם כבר גרושים וסיימו את ההליכים המשפטיים ביניהם אם לאו, הורים שאין כל סיכוי כי יצליחו להגיע יחד להסכמה, מומלץ בחום לפנות בדחיפות לגורם חיצוני, ליועץ, שיסייע להם להגיע להסכמה לגבי הילדים במצב של בידוד (ניתן לעשות גם שיחת ועידה בטלפון בתקופה זו ולא להגיע למפגש פרונטלי). ואם למרבה הצער, לא ניתן יהיה להגיע להסכמות, הרי שבסופו של דבר גם בעניין זה יש לפנות ולקבל הכרעה שיפוטית, שכן, טובת הילדים היא מעל הכל, ולא יתכן שבתקופה שבה יוכרז על בידוד, הורים יגררו את הילדים מצד לצד בין בתיהם. יש לזכור, שאומנם ביהמ"ש ככל הנראה יעבדו במתכונת חירום בלבד ודיונים במרבית התיקים יבוטלו (כך לפחות על פי הפרסום מיום 15/03/20), אך בעניינים דחופים ניתן לעתור לביהמ"ש ובמידה שמי מההורים לא יגלה אחריות הורית ולא ישתף פעולה עם משנהו ויפעל אף ורק בהתאם לטובת הילדים, הרי שחובה לפנות לביהמ"ש על מנת לקבל הכרעה שיפוטית מהירה בעניין מקום הימצאות הילדים במקרה של חירום. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. משרדינו ממשיך להיות פעיל גם במהלך תקופת משבר זו, וניתן להתקשר לייעוץ לטלפון מס' 052-8305231

יש תחושה באוויר שגל נוסף של תביעות לשינוי גובה תשלומי המזונות עומד להציף את בתי המשפט, זמן קצר לאחר הגל שפקד בשנים האחרונות את בתי המשפט לאחר קיץ 2017 בעקבות בע"מ 919/15 בעליון, המוכר לציבור בתור פסק הדין שהביא לשוויון בפסיקת מזונות. אך יש הבדל גדול בין הגלים. בגל הקודם, מדובר היה בניסיון, בעיקר של גברים, להביא להפחתה של המזונות שלהם בטענה שאין זה הוגן ששני גברים בעלי אותם נתונים כלכליים ישלמו דמי מזונות שונים בתכלית, רק בגלל שאחד התגרש לפני 2017 והאחר לאחר 2017. בתי המשפט צפו את הגל הקודם ובמרבית המקרים נקבע כי אין פותחים ודנים מחדש במזונות שנפסקו טרם פסק הדין של העליון, ורק מי שהציג שינוי נסיבות מהותי ביותר זכה לכך שדמי המזונות שונו בהתאם לרוח הפסיקה השוויונית. לאור הפסיקות האחרונות של ביהמ"ש מאז 2017, מעניין יהיה לראות כיצד ביהמ"ש יתייחס לגל התביעות הנוכחי. הרי משבר הקורנה פוגע קשות במרבית אזרחי המדינה, גברים ונשים כאחד. כל אדם רביעי נכון להיום מובטל (וזאת עוד בלי להתייחס לעצמאים שעסקיהם קורסים) ועוד היד נטויה. מה אמורה לעשות אם אשר מצאה עצמה מובטלת והגרוש אינו משלם לה מזונות מכיוון שהוצא לחל"ת? מה אמור לעשות אב אשר משלם מזונות גבוהים לילדיו הואיל ולאורך השנים פיתח עסק מצליח ועכשיו פתאום בעקבות המשבר חווה ירידה קשה בהכנסותיו? אין ספק שבפני ביהמ"ש יעמדו תיקים רבים וקשים. להערכתי, במידה שהמשבר יהיה קצר יחסית, ויסתיים לאחר חג הפסח במרבית התביעות לשינוי מזונות יקבע ביהמ"ש שלא חל שינוי נסיבות מהותי המאפשר שינוי מזונות. בית המשפט יקבע ששני הצדדים נפגעו בתקופת המשבר, אך כעת עם החזרה לשגרה הרי שהמצב חזר לקדמותו, ועל כן, אין שינוי נסיבות שבעטיו יש להפחית מזונות. במי כן יתחשב ביהמ"ש? ביהמ"ש יעתר לשינוי מזונות רק בתיקים בהם יוכיח מי מהצדדים כי המצב לא חזר לקדמותו וכי הפגיעה בהכנסותיו הפכה לקבועה (אצל בעלי דין אשר יתקשו לחזור לעבודתם או שהכנסתם תופחת באופן משמעותי למשך זמן ממושך). לסיכום, לעניות דעתי, ככל שהמשבר יהיה קצר, מרבית התביעות לשינוי מזונות ידחו, למעט במקרים בהם יוכח שמי מההורים לא הצליח לחזור לעבודתו לשגרה. אולם, אם חלילה המשבר ימשיך מעבר לחודש מאי אל חודשי הקיץ והמצב הכלכלי של עוד ועוד אנשים במדינה ידרדר, אין ספק שפסקי דין רבים "יפתחו" וביהמ"ש יתערב וישנה את סכום המזונות, כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, כלומר, בהתאם לגובה הכנסות הצדדים ורכושם, צרכי הילדים וחלוקת זמני השהות של הילדים. לאור המצב, לקוחות אשר מעוניינים בייעוץ משפטי, יוכלו לקבל ייעוץ מקיף ומקצועי באמצעות שיחת טלפון או שיחת וידאו. לייעוץ ניתן לתיאום פגישה 052-8305231 או למייל: daniel@wigler-law.co.il

אני מקבל הרבה טלפונים בשבוע האחרון מלקוחות שבדיוק עמדו לעשות את המהלך של הפרידה או לקוחות שהינם בעיצומו של הליך גירושין ומצאו עצמם תקועים בבידוד. אין דבר נורא יותר מלמצוא עצמך כלוא, תרתי משמע, בזוגיות אשר אתה מנסה להימלט ממנה שנים. רבים מהלקוחות מספרים לי על התעמרות וסבל בבית מצד בן הזוג השני ושואלים כיצד הם יכולים לפעול על מנת שיקבלו שלווה ושקט בביתם בתקופה קשה זו. התשובה לכך היא פשוטה. לא לחשוש לפעול. אם חלילה מדובר באלימות פיזית או מילולית אין להסס, יש לפנות ישר למשטרה ולאחר מכן לבית המשפט להוציא צו הרחקה. אם מדובר באלימות שהיא בטווח האפור, אלימות אשר אין ספק שפוגעת בשלוות החיים אך לא בטוח מצדיקה הרחקה (לפחות לא מצד המשטרה או בית המשפט) יש לפעול באמצעות שליחת מכתבי התראה מעו״ד, תיעוד האירועים ובסופו של יום אם אין ברירה אז לנסות להוציא צו הרחקה או לפחות למתן מדור שקט ושליו (צו שיתריע את הצד השני שלא להמשיך בהתנהלותו שאם לא כן בסופו של יום יורחק מהבית). כולם היום זקוקים, יותר מתמיד, לשלווה ושקט בביתם, ואין בעובדה שמשבר ״הקורונה״ תפסה אתכם בדיוק בראשית או במהלך הליך פרידה או גירושין כדי לדון אתכם להתעמרות התעללות ואלימות מצד בן הזוג או בת הזוג. לתיאום שיחת ייעוץ טלפוני או שיחת וידאו התקשרו 052-830-5231

ידוע לכל שהליכי גירושין יכולים להיגרר למלחמות ולקרבות בין בני הזוג מסיבות רבות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחות אמידות מהעשירון העליון. ככל שהרכוש המשותף של בני הזוג גדול ורב יותר, כך גם הליך הגירושין עשוי להיות מורכב יותר. לאחרונה ליוויתי לקוחה אשר פנתה אלי בכדי לערוך הסכם גירושין מבעלה - איש עסקים מצליח אשר בבעלותו חברת הייטק גדולה. לזוג נכסים בארץ ובעולם ותיק השקעות מכובד. הזוג חי ברמת השרון ברמת חיים גבוהה ביותר, המאפשרת להם חיי מותרות. לזוג שני ילדים צעירים. לאורך כל 9 שנות הנישואים האישה ניהלה את משק הבית, עסקה בגידול הילדים ולא עבדה. לאחר תשאול ראשוני הבנתי כי ללקוחה אין מידע מדויק לגבי הנכסים, חשבונות הבנק, תיקי המניות, החסכונות המשותפים וכי הכל נוהל על ידי בעלה ולכן כבר בשלב הראשון המלצתי ללקוחתי לערוך מחקר הערכות כלכליות, באמצעות חוקר פרטי ורואה חשבון לצורך ביצוע הערכות שווי של נכסי הרכוש המשותף. כאשר מדובר בגירושין של בני זוג בעלי נכסים וכסף רב, הנמצא בשליטה רק של אחד מהם, ניסיוני מלמד שבדרך כלל רב הנסתר על הגלוי וכי תמיד יש הפתעות נוספות ורבות והכספים נוספים מתגלים. בעניין המזונות המלצתי ללקוחתי לדרוש סכום של עשרות אלפי שקלים אשר מאפשר את אותה רמת חיים גבוהה בה היא וילדיה חיו עד למועד הגירושין, וכוללת את אותה סביבת מגורים, עזרה בבית, מוסדות חינוך, חוגים פרטיים וחופשות בחו"ל . בעלה טען כנגד כי גובה דמי המזונות אינו קרוב כלל לממוצע הארצי ועלות הצרכים הבסיסיים של ילדיהם אינם עולים על צרכיהם הבסיסיים של יתר הילדים במדינה וכי אין להחשיב את רמת החיים לפני הגירושין כסטנדרט לקביעת דמי המזונות ודרש לשלם סכום מופחת בהרבה. מאחר ומצבו הכלכלי של האב בתביעה זו הינו גבוה במיוחד וכך גם הייתה רמת חייהם של הילדים בתקופת הנישואים, אזי תשלומי מזונות הילדים שיהיה עליו לשלם הנם גבוהים בהרבה מהגובה המקובל במסגרת הליכי גירושין של אנשים "רגילים" שאינם משתכרים כמוהו. גילוי המידע החדש הביא למסקנה שהבעל אינו מנהל מו״מ בתום לב וכי ניסה להסתיר ולשמור רכוש רק לעצמו. באמצעות המידע הוגשו בקשות לעיקולים ולגילוי מסמכים. בסופו של יום גם בעניין המזונות הושג במהלך ניהול ההליכים הסדר פשרה הוגן והצדדים חתמו על הסכם גירושין כולל. הסכם הגירושין כלל סעיף סודיות דרקוני, זאת בכדי לשמור בדיסקרטיות את הפרטים על מצבם הכלכלי והיקף הנכסים וגם על מנת לשמור על שמם הטוב ולמנוע ככל שניתן סיכון שבחשיפת מידע אישי רגיש. מניסיוני בתיקי גירושין בעשירון העליון יש לתכנן אסטרטגיה מקצועית הכוללת את השיקולים הכלכליים, שיקולי מס ושיקולים של שמירה על פרטיות . משרד עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בהליכי גירושין מורכבים. אנו ממליצים להיעזר בשירותיו של עו"ד מומחה לתחום דיני המשפחה בעת הליך הגירושין. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו 052-8305231

הליך הגירושין גורר שינויים רבים בכל מישור משפחתי. החל מפירוק התא המשפחתי, מעבר מקום מגורים ועד לשינויים כלכליים משמעותיים. זוג שמתגרש נדרש להסתגל למציאות חדשה. הסתגלות זו עשויה להיות קשה, להלן כמה המלצות להתנהלות נכונה בהליכי גירושין: עבדו מסודר- הכינו תיקיה עם כל המסמכים האישיים והכלכליים: כגון מסמכים הקשורים בדירת המגורים: רישום בנכס בטאבו, אישורים של תשלום המשכנתא , תדפיסים מעודכנים של חשבון הבנק, קופות הגמל, קרנות הפנסיה. הוצאות הבית והילדים: תשלומי חשבונות ארנונה, חשמל, מים , תשלומים למסגרות החינוך לחוגים וכל הוצאה נוספת. תכננו הכל לפרטים מראש – הליך הגירושין מביא עימו, יחד עם הירידה בהכנסה, גם עלייה בהוצאות: פיצול המגורים, הוצאות כפולות על חשבונות ועל ציוד וריהוט לבית, טיפולים פסיכולוגיים לבני המשפחה, השתדלו לקחת אותם בחשבון ולשים לב כי אינכם חורגים מהיכולת הכלכלית. תכננו את ההכנסות וההוצאות שלכם לטווח רחוק. תפעלו באופן רציונלי – הליך הגירושין אינו פשוט, ומביא עימו קושי רגשי רב, ומשפיע באופן ישיר על המצב הנפשי. על מנת לצלוח את הקשיים הקשורים בהליך הגירושים לרבות הקושי הכלכלי באופן הנכון ביותר, עלינו להיות רציונליים ומחושבים ולא להיגרר למריבות מיותרות. שתפו את הילדים ואת הסובבים אתכם - חשוב לזכור כי אתם לא לבד בהתחלה החדשה הזו, גם ילדכם זקוקים להיערכות מחדש, ולהבנה של המצב החדש אליו המשפחה מסתגלת. הקפידו לשתף אותם בזהירות, מבלי להבהיל, על מנת שיבינו ויכילו את המצב החדש. משפחה וחברים יכולים לתמוך ורצוי לשתפם בתהליך, לעיתים אף סיוע של פסיכולוג ילדים. הכירו את זכויותיכם כגרושים- קיימות זכויות רבות המגיעות לבני הזוג לאחר הגירושין, הנחה בתשלום הארנונה, נקודות זיכוי במס הכנסה, קצבאות, עזרה סוציאלית, תוספת ימי מחלה להורים לילדים חולים, החזרי מס למפוטרים וכדומה. חשוב שתכירו את הזכויות המגיעות לכם, כל אלו עשויים להקל רבות על היום שאחרי הגירושין. שמרו על אופטימיות – זכרו כי אתם רוצים להעניק לבני המשפחה את הטוב ביותר, גם לאחר בפרידה, ועם הקושי הכלכלי בו אתם מצויים. אם מטרה זו תהיה מול עיניכם, זה יקל עליכם לצלוח את התקופה הזו ולעשות את הבחירות הנכונות בדרך. במיוחד בתקופה זו של משבר הקורונה, חשוב להתייעץ מתחילת התהליך עם עו"ד מנוסה לענייני לאסוף מידע על כל הנכסים, הכספים, החשבונות והחובות שיש לבני הזוג. הקדימו באיסוף המסמכים, הביאי אתכם מה שניתן כבר לפגישת הייעוץ הראשונה ותפעלו ע"פ הייעוץ. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה בטיפול בתיקי גירושין מורכבים. עו"ד דניאל ויגלר בעל יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. אנו מאחלים לכם שהליך הגירושין יעבור במהרה ובקלות, וההסתגלות למציאות החדשה תהיה קלה עד כמה שניתן, לפגישת ייעוץ התקשרו 052-8305231.

לעתים קרובות, גירושין בגיל השלישי נתפסים כצעד חריג ואף מתפרשים כפגיעה בשמה הטוב של המשפחה כולה. קיימת נטייה לחשוב כי גירושין בגיל מבוגר עלולים לסכן את אחדות המשפחה המורחבת, היציבות הכלכלית והאופי של התא המשפחתי המוכר והבטוח. הציפייה המקובלת מזוג בגיל השלישי היא ליהנות מהפנסיה, לבלות בקרב הנכדים והמשפחה ולהתבגר יחד בכבוד ואהבה. יתרה מזאת, לרבים מאתנו קשה לתפוס כי גם לזוגות מבוגרים יש חיי אהבה וזוגיות כשלעצמם ויחד עם זאת גם להם הרצון לזוגיות ולאושר אמיתי. גירושין בגיל השלישי הם ללא ספק סוגיה מורכבת אשר בשנים האחרונות החלו לעסוק בה רבות. בעשור האחרון, ניכרת עלייה משמעותית במספר האנשים המבוגרים הפונים להליך גירושין. למרות שלכאורה נראה שתהליך בגיל השלישי אמור להיות פשוט יותר כי הילדים בגרו ונושא דמי המזונות והמשמורת המשותפת אינו על הפרק. במסגרת טיפול בהליכי גירושין של בני הגיל השלישי, אם נניח בצד כמובן את הקושי של לפרק את המוכר והקיים לאחר עשרות שנים של נישואין על כל הקשיים הפסיכולוגיים שעלולים לנבוע מכך, הקושי המרכזי העיקרי הוא בחלוקת הרכוש. לכן במקרים רבים של גירושין בגיל השלישי מתקיימים דיונים רבים על צוואות ואופן חלוקת הרכוש, לאחר הפטירה של כל אחד מבני הזוג. הרי רוב האנשים בגיל השלישי צברו נכסים לרבות דירות מגורים, רכוש, חסכונות, פנסיה, מניות והון בעל ערך כלכלי וסנטימנטלי רב. בגיל זה, הם חשים כי הרכוש הוא "חלק מהם", מסיפור החיים שלהם והדרך שעברו יחד ולחוד. מעבר לכך, רבים מהם דירה שרכשו יחד או פנסיה שצבר רק אחד מבני הזוג ולכן, סוגיה זו הופכת לסוגיה מורכבת ואף כואבת וקשה מנשוא עבורם. לעתים, אני נתקל בדיונים סנטימנטליים המאפיינים של גיל השלישי בשל הערך הרב שיש להם עבור חפצים ורכוש או תחושה שלצד השני לא מגיע מכיוון ״שתרם פחות״ או שהוא מפרק את המשפחה אחרי כל השנים ועליו ״להיענש״ על כך. ככל שלבני הזוג רכוש רב יותר (זכויות בחברות, שותפויות, נדל״ן ועוד), כך לעיתים המחלוקות וההליכים מורכבים עוד יותר. עוד דבר שעולה ביתר שאת בסכסוך מסוג זה על פני מקרים אחרים, הוא עניין ההורשה, שכן קיים חשש של אחד מבני הזוג, בעיקר מהצד המהווה את ה"גורם" לפירוק כי הוא עוד עלול לא להוריש את הרכוש שלו לבני המשפחה, על אחת כה וכמה אם יש לו בן/בת זוג חדש/ה. לאורך שנות הניסיון שלי בתחום, ליוויתי זוגות רבים בתהליך מורכב מסוג זה. משרדי מתמחה בטיפול בסוגיות מרכבות הקשורות לצוואות וירושות ויעניק לכם ליווי צמוד ומסור תוך מתן יחס אישי בתהליך עריכת הצוואה. לסיכום, כאשר מדובר בגירושין בכלל ובגירושין בגיל השלישי בפרט, יש לנהל את התהליך באמצעות עו"ד הבקיא גם בדיני משפחה וגם בדיני ירושה על בורים. לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד דניאל ויגלר התקשרו 052-830-5231