Search Results

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה תמ"ש 603-09-12 ש. ש ואח' נ' ש. תמ"ש 32686-10-12 10 אפריל 2014 בפני כב' השופטת נאוה גדיש נתבעת/תובעת מ. ש. ב"כ עו"ד דניאל ויגלר חקיקה שאוזכרה: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962: סע' 14, 15, 24 מיני-רציו: * השיתוף הנדרש בין ההורים לשם קביעת משמורת משותפת צריך להיות שיתוף פונקציונאלי, המשרת את הקטינים ונוגע לעניינם וזהו המצב בענייננו. לפיכך, חרף קיומו של סכסוך בין ההורים והעובדה שלכל אחד מהקטינים בית עיקרי אחר, ובהתקיים יתר התנאים שנקבעו בפסיקה לקביעת משמורת משותפת, ביהמ"ש קבע כי משמורת הקטינים הינה משמורת משותפת בידי שני ההורים. * משפחה – משמורת קטינים – משמורת משותפת . תביעות הדדיות של הורים שעניינן במשמורת על שני ילדיהם הקטינים. בתביעות המקוריות, עתר כל האחד מההורים לקביעת משמורת הקטינים בידיו. בהמשך, לאור המלצות המומחים השונים המלווים אותם, הסכימו ההורים על הפרדת המגורים של הקטינים, כך שלכל אחד מהקטינים יש בית עיקרי אחר וכן קבעו חלוקת זמני שהות כמעט שווה ביחס לכל אחד מהקטינים. בעקבות זאת שונו העתירות. האם טוענת כי על רקע חלוקת זמני השהיה יש לקבוע משמורת משותפת. האב טוען שלא ניתן לקבוע משמורת משותפת כיוון שאין שיתוף פעולה בינו לאם על רקע הקרע בינהם ולדידו יש לקבוע כי המשמורת על כל קטין תהיה בידי אותו הורה המשמש לו בית עיקרי. . ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי משמורת הקטינים הינה משמורת משותפת בידי שני ההורים, מהטעמים הבאים: מגמת הפסיקה בשנים האחרונים היא כי במקרים של חלוקת האחריות ההורית באופן שווה, המשמורת על הקטינים תהא "משמורת משותפת". התנאים שנקבעו בפסיקה לשם קביעת משמורת משותפת הם: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים; רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים; מעורבות ההורים בחיי הילדים; קיומו של קשר טוב ותקין בין ההורים לבין הילדים; מגורי ההורים בסמיכות. מקום בו קיימים התנאים לעיל, יש להעביר נטל שלילת ההסדר המשותף, לשכמו של הטוען כנגד. במקרה דנא כאמור, המחלוקת אינה על חלוקת הזמן ההורי בפועל, אלא על ההגדרה לבדה. העובדה שהצדדים מצויים בסכסוך מצערת, אך אין בה כדי לקבוע שאין ביניהם שיתוף פעולה כפי שמנסה האב לטעון, כדי להצדיק סירובו לקביעת משמורת משותפת. השיתוף הנדרש בין ההורים צריך להיות שיתוף פונקציונאלי, המשרת את הקטינים ונוגע לעניינם וזהו המצב בענייננו. ההורים שניהם, על אף הקונפליקט העמוק והקרע שביניהם, מצליחים להתנהל באופן אחראי ביחס לשני הקטינים, הם הסכימו על הפרדת המגורים של הקטינים, וקבעו חלוקה מאוזנת ושווה של זמני השהות של כל אחד מהם עם כל אחד מהקטינים באופן התואם את טובת שני הקטינים. יתר התנאים לקיומה של משמורת משותפת מתקיימים בענייננו, ועל מנת לקבוע אחרת, יש להעביר את נטל שלילת ההסדר לאב, נטל שהוא לא עמד בו. פסק דין בפני שתי תביעות שעניינן משמורת הקטינים ר' וי'. לשם הנוחות יקראו הצדדים להלן: האב, האם והקטינים/הילדים. ההליכים המשפטיים 1. ביום 2.9.12 הגישה האם תביעת משמורת (תמ"ש 603-09-12) במסגרתה עתרה להורות כי משמורת שני הקטינים תהא בידיה. 2. ביום 27.9.12 הגיש האב בקשה לישוב סכסוך (י"ס – 52815-09-12), ובין היתר ביקש להקפיא את ההליכים המתנהלים בין הצדדים. האם הגישה תגובה לבקשה זו ובקשה לדחות את הבקשה לישוב סכסוך. היות ובקשה ליישוב סכסוך, מעצם טיבה, תלויה בהסכמת הצדדים שניהם, הוריתי על המשך ההליכים בפני. 3. האב הוסיף והגיש ביום 21.10.12 תביעה בה עתר להורות כי משמורת הקטינים תהא בידיו. 4. בנוסף, נדונו בפני תביעות בעניין מזונות ורכוש, אולם אין פסק דין זה עוסק בתביעות אלו. רקע עובדתי 5. הצדדים נישאו בשנת 2002 בנישואין אזרחיים בקפריסין והתברכו בשני קטינים: ר' יליד ו-י' יליד . 6. הקטין ר' סובל מבעיות קשב וריכוז, מאובחן מגיל 5, מתחנך בבית ספר של החינוך המיוחד ומטופל ע"י פסיכיאטרית – ד"ר ת' (להלן: הפסיכיאטרית). 7. סמוך למועד פתיחת ההליכים, חלה החמרה במצבו של ר' שבאה לידי ביטוי בהתנהגות אלימה מצידו, התנהגות שפורשה ע"י הגורמים המטפלים כמצוקה. בנסיבות אלו, הסכימו הצדדים לאמץ את המלצת הפסיכיאטרית על מעבר הקטין ר' להתגורר בבית האב, בעוד שהקטין י' נותר להתגורר בבית האם. בדיון שהתקיים בפני ביום 28.11.12 חילקו ביניהם את זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים, כך: ביום ראשון – ר' בבית האב; י' בבית האם. ביום שני - הקטינים שניהם בבית האב עד לבוקר שלמחרת. ביום שלישי - הקטינים שניהם בבית האם עד לבוקר שלמחרת. ביום רביעי - ר' בבית האב; י' בבית האם. ביום חמישי – ר' אצל האם וי' בבית האב עד לבוקר שלמחרת. בסופי שבוע לסירוגין, שני הקטינים פעם בבית האב ופעם בבית האם. כמו כן, בהסכמת הצדדים ניתנו סמכויות לעו"ס לסדרי דין לשנות את זמני השהות, שתפעל בין היתר לאור חוות הדעת שתתקבל מהפסיכיאטרית. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית ביום 28.11.12. 8. לאחר חלוקת זמני השהות המוסכמת פנו הצדדים להליכי גישור אולם משלא הגיעו להסכמות, ביקשו להמשיך ולנהל את כלל ההליכים בפני. הצדדים לא ויתרו על הכרעה בשאלת המשמורת, אף שכאמור חילקו ביניהם את חלוקת זמני השהות ביחס לכל אחד מהקטינים. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפני ביום 19.11.13 הסכימו ב"כ הצדדים כי ינתן פס"ד על סמך החומר שבפני, מבלי להידרש להגשת ראיות נוספות וללא הליך הוכחות. ב"כ הצדדים בקשו לאפשר להם להגיש סיכומים בכתב ומשאלו הוגשו ניתנת הכרעתי. טענות הצדדים 9. האם טוענת כי על רקע חלוקת זמני השהות הנ"ל, יש לקבוע שהמשמורת ביחס לשני הקטינים היא משמורת משותפת לשני ההורים. האב מצידו טוען שלא ניתן לקבוע משמורת משותפת מקום שאין שיתוף פעולה בין ההורים ולדידו יש לקבוע כי משמורת הקטין ר' תהא בידיו ומשמורת הקטין י', תהא בידי האם. כל אחד מהצדדים לא חסך בביקורת נוקבת על ההורה האחר, תוך שהוא מטיח האשמות בהורה האחר ביחס למצבו של הקטין ר'. כל אחד מההורים האשים את האחר בהתנהגות המגיעה לכדי ניכור הורי והפחתת חשיבותו בעיני הקטינים. משמורת 10. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות") קובע כי ההורים שניהם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם (סעיף 14). בסעיף 15 לחוק הכשרות מוגדרת האפוטרופסות ככוללת את "החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות לחינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח ידו ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו". 11. סעיף 24 לחוק הכשרות מתייחס להורים החיים בנפרד וקובע כי הם רשאים להסכים "על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע..." 12. לדידי, מינוחים כמו "מי יחזיק בקטין" ומה תהיינה זכויות ההורה האחר "לבוא עימו במגע" מעוררים אי נוחות מסוימת ודומה כי התאימו לשנות ה- 60 עת נחקק החוק. מונחים אלה כבר אינם תואמים את מציאות החיים של ישראל 2014, בה מקובל כי ההורים, שניהם, מגלים אחריות הורית מלאה ביחס לקטינים ובמקרים רבים, עדים אנו לילדים אשר שוהים חלק מהזמן בבית האם וחלק מהזמן בבית האב. 13. כבר לפני עשור היטיבה כב' השופטת דורנר להגדיר זאת עת קבעה כי "ילד איננו חפץ שלהוריו זכות קניין בו" דנ"א 7015/94 היועמ"ש נ' פלונית, פ"ד נ (1), 48. 14. בתקופה האחרונה גוברת הנטייה לעשות שימוש בביטוי "אחריות הורית" ולהעדיפו על פני השימוש במונח "משמורת" ובתי המשפט לענייני משפחה נוטים לאשר הסכמים שכלל אינם מתייחסים לשאלת המשמורת ובמקומה מתייחסים לחלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הקטינים. 15. יגיד החושש כי הימנעות מקביעת המשמורת בידי אחד ההורים, עלולה להעמיק את הסכסוכים שבין ההורים, בין אם לעניין גובה המזונות ובין אם לעניין חלוקת הקצבאות והזכאויות שההורה "המשמורן" זכאי לקבל, אולם כשלעצמי, איני סבורה כי יש מקום לחשש. 16. גובה המזונות מוכרע גם היום, בין היתר, תוך התחשבות בזמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים ולאו דווקא בהתאם להגדרת המשמורת. ברי כי בבואו לפסוק את גובה המזונות על בית המשפט להבחין בין אב, שילדיו שוהים עימו פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני (לשני לילות), לבין אב שילדיו "מבקרים" בביתו למספר שעות בשבוע. משכך הם פני הדברים, לא הגדרת המשמורת היא שמהווה גורם בקביעת גובה המזונות, כי אם חלוקת השהות של הקטינים בפועל בין בתי ההורים. 17. כיום, הורה משמורן זכאי להטבות וקצבאות שונות כגון: קצבת ילדים, הנחה בארנונה, מענק המשולם בתחילת השנה כהשתתפות בעלות הצטיידות לבית הספר. כך גם קיימת התייחסות להגדרת ההורה המשמורן במסגרת ההצעה שעלתה לאחרונה ע"י משרד האוצר, להעניק להורה משמורן פטור ממע"מ ברכישת דירה חדשה, בתנאים מסוימים. נוצר מצב שלהגדרת ההורה המשמורן יש השלכה על זכויות והנחות בעלות משקל כלכלי. אלא, שאין בקושי האמור כדי להצדיק הימנעות מחלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטינים כפי שקורה בפועל, והתעקשות על קביעת "הורה משמורן". הפתרון במקרה כזה, יכול וצריך להיות של חלוקת הקצבאות, ההנחות והזכאויות המוענקות לכל אחד מההורים, אם באופן שווה, או באופן יחסי. 18. למרות האמור לעיל, דעתי, כמו גם "הרוח הנושבת", לא יכולה לגבור על הוראות החוק, ועד אשר לא יערך שינוי חקיקתי, עלי לקבוע ביחס לכל אחד מהקטינים מי מההורים יחזיק בו ומה תהיינה זכויות ההורה האחר לבוא עמו במגע, בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות. משמורת משותפת 19. בשנים האחרונות החלו בעלי דין, כמו גם בתי המשפט, לקבוע כי במקרים של חלוקת האחריות ההורית באופן שווה, המשמורת על הקטינים תהא "משמורת משותפת". במקרה כזה, הכירה הפסיקה ב"משמורת משותפת" כגורם שמשליך על גובה המזונות. כאשר בפועל, גם במקרים של משמורת משותפת, נקבע גובה המזונות בכל תיק, לפי כל מקרה לגופו וכך גם שאלת חלוקת הקצבאות. 20. בפסק הדין של כב' השופט ויצמן בתמ"ש (כ"ס) 1167/03 (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] רוכזו התנאים לשם קביעת משמורת משותפת: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים. מעורבות ההורים בחיי הילדים. קיומו של קשר טוב ותקין בין ההורים לבין הילדים. מגורי ההורים בסמיכות. 21. כב' השופט סילמן בתמ"ש (קר') 17120/07 (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] אף הבהיר כי " מקום בו קיימים התנאים לעיל, יש להעביר נטל שלילת ההסדר המשותף, לשכמו של הטוען כנגד". עוד הוסיף והתייחס ל"תחושה", שתהא הן להורים והן לקטינים, במקרה של משמורת משותפת, תוך שהוא מדגיש כי בדרך זו תמנע תחושת ה"הפקעה" או תחושת ה"הפסד". מן הכלל אל הפרט 22. במקרה שבפני, המחלוקת אינה על חלוקת הזמן ההורי בפועל, אלא על ההגדרה לבדה. 23. כאמור, בשל הדרך בה בחרו הצדדים לנהל את ההליך, לא התקיים הליך הוכחות, לא הוגשו חוות דעת מומחים ולא תסקירים. עת הוגשה התביעה הראשונה ע"י האם, היא עתרה למשמורת שני הקטינים בידיה, בעוד האב עתר למשמורתם בידיו ובהמשך שינו שניהם עתירותיהם. 24. אין חולק כי המחלוקות שבין ההורים הגיעו לממדים מצערים, עד כי נהגו לפנות זה לזו בשפה גסה ובביטויים מבישים, כפי שעולה מתוך תכתובות המסרונים שצורפו לכתבי הטענות. 25. יחד עם זאת, בכל הקשור להתנהלותם ביחס לקטינים, ניתן לראות כי הצדדים הצליחו לשים את המחלוקות בצד ופעלו באופן המעיד על אחריות הורית משותפת, כזו שראויה לציון ולהערכה. ניכר שההורים שניהם, על אף הקונפליקט העמוק והקרע שביניהם, מצליחים להתנהל באופן אחראי ביחס לשני הקטינים, תוך חלוקה מאוזנת ושווה של זמני השהות של כל אחד מהם עם כל אחד מהקטינים. הצדדים שניהם פועלים על פי המלצות המומחים השונים המלווים אותם ובכלל זה פעלו על פי המלצתה של הפסיכיאטרית המטפלת בקטין ר' והסכימו על הפרדת המגורים של הקטינים, כך שלכל אחד מהקטינים יש בית עיקרי, וכך הוא הוגדר על ידי הצדדים שניהם. הפרדה זו נעשתה כאמור בהסכמה, תוך בחינת טובתם של שני הקטינים. בפועל חילקו ההורים את זמן השהות עם כל אחד מהילדים, בחלוקה שהיא כמעט שווה. 26. דומה כי ההפרדה האמורה משרתת את טובת שני הקטינים. במצב הדברים שנוצר, יש לכל אחד מהקטינים בטחון, יציבות וודאות, הן ביחס ליחסיו עם כל אחד מההורים והן באשר לקשר שביניהם ולצורך שישהו גם שניהם יחדיו (לפי ההסדר הקיים שוהים הקטינים יחדיו ארבעה ימים בשבוע). 27. אך האם די בכך כדי לקבוע כי ביחס לכל אחד מהקטינים הזכות "להחזיק" בו נתונה לאחד מההורים ולאחר יש רק "זכויות לבוא עמו במגע" ? 28. העובדה שהצדדים מצויים בסכסוך מצערת, אך אין בה כדי לקבוע שאין ביניהם שיתוף פעולה כפי שמנסה האב לטעון, כדי להצדיק סירובו לקביעת משמורת משותפת. השיתוף הנדרש בין ההורים צריך להיות שיתוף פונקציונאלי, המשרת את הקטינים ונוגע לעניינם וכך פועלים ההורים במקרה שבפני. מבעד לכעסים ולאמוציות, מקפידים שניהם לראות את טובתם של ר' וי' ומגויסים הם לפעול כנדרש, למען ילדיהם, בעיקר נוכח מצבו הרגיש של ר'. התנהגות ההורים בפועל מלמדת על מעורבות של שניהם בחיי הקטינים. בפועל, מתגוררים ההורים בסמיכות וקיים קשר טוב בין כל אחד מהם, לבין כל אחד מהקטינים. יתירה מכך, התנהלותם בפועל מביאה אותי למסקנה שלכל אחד מהם יש מסוגלות הורית טובה. יוצא איפוא, כי התקיימו התנאים לקיומה של משמורת משותפת, ועל מנת לקבוע אחרת, יש להעביר את נטל שלילת ההסדר לאב, נטל שהוא לא עמד בו. 29. העובדה שבפועל מצבו של ר' השתפר, נובעת לדידי מעצם העובדה שהצדדים פועלים על פי המלצות המומחים בעניין ואם ישכילו להגיע להסכמות ביחס ליתר המחלוקות שביניהם, אפשר והמצב יתייצב עוד יותר. 30. במקרה שבפני מצאתי לתת חשיבות יתירה לאותה התחושה עליה עמדו חברי השופטים בפסה"ד שהזכרתי לעיל, דווקא לאור מצבו הרגיש של הקטין ר' ובשל החשש שחלילה אחד מן הקטינים יקבל את הרושם שהורהו האחר ויתר עליו. המסקנה האמורה תסב לשני הקטינים את התחושה והביטחון ששני הוריהם עודם מעורבים בחייהם בצורה מלאה, כפי שקורה בפועל. 31. סוף דבר, אני קובעת כי משמורת הקטינים – י' ת.ז. 6 יליד 6 ו-ר' ת.ז. יליד הינה משמורת משותפת בידי שני ההורים – רש ת.ז. ו-מש ת.ז.. חלוקת זמני השהות של כל אחד מהקטינים עם כל אחד מההורים תהא כאמור בסעיף 7 לעיל. בהתאם לסמכויות שהוקנו לה, תהא רשאית העו"ס לסדרי דין בעיריית לעדכן חלוקה זו, לשנותה ולפקח עליה, על פי פניה של מי מההורים והכל תוך התחשבות מלאה בחוות הדעת של הפסיכיאטרית שתתקבלנה מעת לעת. תוקף ההסמכה מוארך ל- 12 חודשים נוספים. 32. למען הספר ספק, על שני ההורים להמשיך במסגרת ההדרכה ההורית בה החלו, ולהמשיך ולקבל בשיתוף פעולה, כל החלטה מהותית, הנוגעת לכל אחד מהקטינים בנוגע לחינוכו, בריאותו ועתידו. לאור החשש שהביע האב, מובהר לשני הצדדים כי אין לעשות כל שינוי במקום המגורים, שישפיע על קיומה של המשמורת המשותפת והסדרי השהות שפורטו לעיל, מבלי שתתקבל הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הצד האחר, או שתינתן הכרעה שיפוטית טרם המעבר. 33. אשר לחלוקת הקצבאות וההנחות לה זכאי כל הורה כהורה משמורן, אני מורה כי בהעדר הסכמה בין ההורים, יהיה האב זכאי לקצבת הילדים ולכל המענקים וההנחות שיתקבלו עבור הקטין ר' והאם תהא זכאית לקצבת הילדים ולכל המענקים וההנחות שיתקבלו עבור הקטין י'. 34. בשל התנהלות שני הצדדים, שבפועל שינו עתירותיהם הראשוניות, בשל שיתוף הפעולה הננקט בפועל ביחס לקטינים, ועל מנת שלא להכביד על הצדדים בניסיונם הכן להגיע להסכמות גם בנושאים האחרים שנותרו במחלוקת, איני עושה צו להוצאות. 35. ניתן לפרסום, ללא פרטים מזהים. ניתן היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. 5129371 נאוה גדיש, שופטת נאוה גדיש 54678313 נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

כאשר בני זוג מתגרשים ואחד מהם הוא ההורה המשמורן (בעבר לרוב זו הייתה האם)- ההורה שהילדים נמצאים בעיקר בחזקתו, יש צורך להסדיר את הזמנים והאופן בו נפגשים הילדים עם ההורה השני ונמצאים עמו בקשר. לצורך כך קובע בית המשפט זמני שהות בין ההורים והקטינים. בעבר נהוג יותר לדבר על מונחים של זמני שהות כי התדירות של המפגשים בין האבות לקטינים הייתה נמוכה, אך כיום הואיל ואבות רבים מעורבים יותר בחיי ילדיהם ורוצים להיות איתם במשך זמן רב יותר גם לאחר הגירושים, ביהמ"ש עברו לדבר במונחים של חלוקת זמני שהות בין ההורים. מה מגדירים בזמני שהות: זמני שהות מגדירים את הימים והזמנים בהם ההורים מתראים עם ילדיהם תוך התחשבות מקסימלית באורח החיים של הילדים. בזמני שהות תהיה התייחסות פרטנית לכל ימות השנה הן באמצע השבוע והן סופי השבוע, ובנוסף בתקופות החגים, החופשות מבית הספר והחופש הגדול. זמני שהות נעים בין זמני שהות רחבים לצרים במידות שונות ובהתאם לנסיבות של כל משפחה ספציפית. מי קובע את זמני השהות: ההורים יכולים להסכים ביניהם על זמני השהות, במסגרת הסכם הגירושין מצב זה מתאפשר שהסכסוך אינו מורכב ויש הסכמות על אופן הפירוד. במקרים בהם הגירושין מורכבים ולא ניתן להגיע להסכמות ממנה בית המשפט או בית הדין הרבני פקידת סעד , שהינה עובדת סוציאלית מטעמו אשר נפגשת עם ההורים והילדים. פקידת הסעד תגיש תסקיר סעד שיכלול את הרקע לסכסוך, מצבם של הילדים, מצב בני הזוג, השקפותיהם לגבי סיום הסכסוך והמלצותיה. בית המשפט יבחן את התסקיר ואת הראיות בתיק בכל מה שקשור ליחסים במשפחה בין ההורים והילדים ובהתאם ייקבעו זמני השהות. סוגי זמני שהות: זמני השהות הנפוצים ביותר הם מפגש עם הילדים פעמיים בשבוע (לאחר סיום הלימודים), וכל סוף שבוע שני, וחלוקה שווה של חגים וחופשות. הסדרים אלו יכולים להשתנות, להיות רחבים או מצומצמים יותר. לעיתים יקבע בית המשפט מרחק מקסימלי שמותר להורים לגור זה מזה, כדי לשמור על מסגרת רציפה. הקשר בין זמני שהות לאפוטרופסות: למרות שברוב המקרים הילדים נמצאים בחזקתו העיקרית של אחד ההורים בלבד, שני ההורים נשארים האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים לכל דבר ועניין, ואחראים עליו ועל גידולו. הקשר בין זמני שהות לתשלום מזונות: כיום ישנה מגמה בבית המשפט להפחית את גובה המזונות המוטלים על האב בהתאם למספר הלילות שהילדים שוהים אצלו . במקרים בהם האב אינו עומד בחובתו לשלם דמי מזונות, אין לשלול ממנו את הזכות לפגוש את ילדיו. יש הטוענים כי עובדה זו העצימה את המלחמות בין בני הזוג בכל הקשור לזמני שהות. הפרת זמני שהות: במידה ואחד ההורים מחבל או מפר את זמני השהות באופן שיטתי, יש בידי בית המשפט אפשרות להטלת קנסות על הפרת ההסכם. כגון: חיוב בתשלום ההוצאות הנגרמות בגלל ביטול המפגש, שלילת או צמצום זמני השהות כל זאת בכדי למנוע פגיעה נוספת בילדים. מניעת זמני שהות על ידי ההורה המשמורן מההורה השני היא דבר חמור מאד, ועשוי לעלות לו בקנס כספי, כתב אישום ואף העברת המשמורת על הילדים להורה השני. מהו מרכז קשר הורים ילדים? מרכז קשר הוא יחידה המאפשרת מפגשים מוגנים בין הורים לילדיהם. מטרת המרכז היא לסייע בשימור, בחידוש ובבניית הקשר הורה-ילד. המרכז מהווה שלב ביניים לקראת קשר עצמאי בין ההורה לילדיו בעתיד. המרכז מאפשר אווירה חיובית ומעוררת אמון עבור כל בני המשפחה. המפגשים במרכז מלווים בייעוץ ותמיכה מקצועית של עובדים סוציאליים. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. לעו"ד דניאל ויגלר יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. לתיאום פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391 המשרד נמצא בתל אביב בסמוך לכיכר המדינה, אזור בעל גישה נוחה ואזורי חניה. לכל הכתבות לחצו>> לפרטים וליצירת קשר לחצו>> #משמורת #זמנישהות #גירושין #מרכזקשר

הסכם גירושין קובע ומסדיר את האופן בו פירוק התא המשפחתי: חלוקת הרכוש, זמני שהות ומשמורות, גובה תשלום דמי המזונות ועוד. עריכת הסכם גירושין מקצועי מתבטאת ביכולת לצפות מראש את כל הקשיים והבעיות שעלולים לצוץ כתוצאה מהליך כה רגיש ומורכב של גירושין. מטרת ההסכם היא להביא את שני הצדדים להסכמה בנושאים הכרוכים בגירושין ולמנוע מהם להיפגש בבית משפט בעתי למחלוקות הקשורות לעניינים שנקבעו בהסכם הגירושין. מתי עולה הצורך לשנות או לבטל את אשר נקבע בהסכם הגירושין : חרטה- במרבית המקרים בני זוג שהתגרשו מבקשים לשנות את הסכם הגירושין ואף לבטלו עקב “חוסר כדאיות העסקה", כלומר בחלוף זמן מה מחתימת ההסכם מי מבני הזוג סבור כי ההסכם רע לו, לא הוגן כלפיו, כי חתם בלי שבאמת חשב על ההשלכות המלאות של ההסכם ועל ההתחייבות בו, במילים אחרות חרטה ורצון של אחד הצדדים לשפר את מצבו. שינוי נסיבות- שינויים שחלו בחיי מי מבני הזוג (למשל המצב הכלכלי, יכולות הוריות) המחייבים שינויים בהתחייבות שנלקחו בעת הגירושין . טעות, הטעיה, כפיה, עושק- בהסכם הגירושין, כבכל הסכם, פרושות הוראות חוק החוזים וניתן לבטלו, בהוכחת אחת העילות הקבועות בחוק החוזים, כעילות לביטול החוזה. כאשר מסתבר שההסכם של מי מבני הזוג נחתם או מבוסס על רמאות, איומים ואפילו כפיה. האם ניתן לשנות או לבטל הסכם גירושין? במצב הראשון של חרטה התשובה היא במפורש לא! הנחת היסוד היא שכשבגיר חותם על הסכם, על אחת כמה וכמה הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית דין או בבית משפט, הוא מבין את המשמעויות ואת תנאי ההסכם וחותם עליו מרצונו החופשי לאחר ששקל את השלכות ההסכם להמשך חייו ולאחר שחשב על כך והתייעץ. לכן, אם כעבוד כמה שנים הוא מרגיש שההסכם אינו טוב בשבילו - "העסקה אינה כדאית", אם ינסה לבטל או לשנות בבית משפט הוא ייזרק מהמדרגות. במצב השני של שינוי נסיבות כלכליות ושינויים נדרשים בהסדרי ראייה ניתן יהיה לשנות את ההסכם אם יעלה בידי מבקש השינוי להוכיח שהשינוי הוא מהותי, במרבית המקרים מדובר בשינוי בגובה המזונות עקב שינויים כלכליים ושינויים במשמורת ובזמני השהות. במצב השלישי על הטוען לביטול להוכיח שרימו אותו, הטעו אותו או כפו עליו לחתום על הסכם הגירושין לדוגמה: במסגרת חלוקת רכוש שנקבעה בהסכם גירושין הבעל הסתיר מהאישה כספים שהוסתרו בחשבונות בנק מחוץ לישראל והשיג במרמה יתרון כלכלי בעת חלוקת הרכוש, או כאשר הוכח לדוגמה שלבעל יש ילדים נוספים מאישה אחרת והוא העלים כספים רבים ורכוש מאשתו החוקית, וקיים חיים כפולים ללא ידיעתה. במקרים של שינויים במצב הכלכלי או שינויים נדרשים בזמני השהות יאפשרו בתי המשפט שינוי הסכם ותיקונו באופן המקובל על שני הצדדים, מתוך ראיית טובת הילדים בראש ובראשונה. העמדה הנוקשה של בתי המשפט מעידה על החשיבות שיש לייחס להסכמי הגירושין, שכן מדובר בהסכם ארוך טווח ובעל השפעה רבה על עתידם של בני הזוג. כיצד פועלים על לבטל או לשנות את ההסכם? יש להגיש תביעה לביטול ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר אישר מלכתחילה את הסכם הגירושין. ז"א אי אפשר לבטל הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני בבית המשפט לענייני משפחה ולהיפך. במסגרת ההליכים שיתנהלו יש לעמוד ברף ההוכחה הנדרש על מנת לבטל איך למנוע את ביטול או שינוי הסכם הגירושין? עוד לפני שחותמים על הסכם גירושין, כדאי לעבוד עם עורך דין מנוסה המתמחה בענייני גירושין ודיני משפחה לאורך התהליך כולו. מהלך זה יבטיח כי כל הנושאים והנתונים נבדקים לעומקם וכי יש הבנה מלאה של תמונת המצב הכוללת של בני הזוג בעת עריכת הסכם הגירושין. משרד עורכי דין דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, ובעריכת הסכמי גירושין מורכבים ובעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391

העשור החולף היה משמעותי מבחינת חקיקה בתחום דיני המשפחה, והביא איתו חוקים ותקדימים ששינו באופן מהותי את חיי המתגרשים. מעמד שוויוני לשני ההורים- היות וזכותו של הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם. הגישה שטובתם של ילדים עד גיל 6 לחיות לצד אימם חלפה מהעולם, אין יותר אבחנה של מגדר (יש משפחות רבות של בני זוג מאותו מין ווריאציות נוספות). ולכן הבדיקה לעניין חלוקת זמני השהות ומשמורת של קטינים הינה אך ורק בהסתכלות על טובת הילדים ובחינת היכולת ההורית. "חוק גישור חובה"- החוק להסדר התדיינות בין בני זוג בסכסוכי משפחה, שנכנס לתוקף ביולי 2016, מחייב את בני הזוג לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך ביניהם באמצעות גישור. הרציונל מאחורי החוק החדש הוא לאפשר לזוגות המתגרשים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ולהימנע מהליך משפטי, ארוך ומתיש הכולל לעיתים סחבת ממושכת בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הוצאות גבוהות וטלטלה רגשית. "ייפוי כח מתמשך"- ב- 2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והשינוי המרכזי בו היה האפשרות לעריכת ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד במקרה שהוא לא יהיה מסוגל לקחת החלטות עבור עצמו ובמידה וכושר השיפוט שלו נפגם. הרעיון המרכזי בשינוי הוא, שמירת כבוד האדם ומימוש רצונו גם בשעה שלא יוכל עוד להביע אותו בעצמו. ייפוי הכוח מאפשר לממנה שליטה בחשבונותיו ובכספיו, קביעת הטיפולים הרפואיים אותם הוא אינו רוצה לעבור, עשוי לתרום להקטנת הסכסוכים והעומס הרגשי המופעל על המשפחה במצבים כאלו, להגדיל את השקיפות בין בני המשפחה המטפלים ולהקטין את הבירוקרטיה מול המדינה מהפכת המזונות- עד לפני מספר שנים בודדות, האחריות על תשלום דמי המזונות הייתה תלויה על כתפיו של האב ב-2017 נקבע כי זוהי אפליה על רקע מגדרי והקביעה השתנתה וכעת דמי המזונות מחושבים בהתאם לרמת ההכנסות של שני ההורים, ובהתאם לכך נקבע מי משלם, ומה גובה דמי המזונות אותם יהיה עליו לשלם להורה האחר. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה בטיפול בתיקי גירושין מורכבים. עו"ד דניאל ויגלר בעל יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. אנו מאחלים לכם שהליך הגירושין יעבור במהרה ובקלות, לפגישת ייעוץ התקשרו 052-8305231.

החוק החדש - "חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", קובע כי בני זוג שמעוניינים להתגרש יהיו מחויבים להשתתף בהליך גישור לפני שיגיעו לדיון בבית המשפט או בבית הדין הרבני וכי לא תתאפשר האפשרות להגיש תביעות לפני שפנו להליך גישור מוסדר. הרציונל מאחורי החוק החדש היא לאפשר לזוגות המתגרשים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ולהימנע מהליך משפטי, ארוך ומתיש הכולל לעיתים סחבת ממושכת בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הוצאות גבוהות וטלטלה רגשית. החוק החדש קובע שבני זוג המעוניינים להתגרש יופנו למעין הליך גישור, במטרה לבדוק אם ניתן לפתור את המחלוקות ביניהם ללא צורך בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט. הליך הגירושין עם חוק הגישור החדש שנכנס לתוקפו ביולי 2016 בני זוג שרוצים להתגרש יגישו בקשה ליישב סכסוך במסגרתה הם לא יגישו טענות עובדתיות בקשר לסכסוך. כמו כן, לא תוגש בקשה לקבוע את הסמכות השיפוטית שבה יידון סכסוך הגירושין. לבני הזוג יקבעו 4 פגישות מהו"ת – מידע, הכרות ותיאום, עם עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני תלוי לאיזו ערכאה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. בפגישות יקבלו בני הזוג מידע כללי בנוגע להליכי הגירושין, כמו הסבר על ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, כיצד נקבעים מזונות ילדים, ענייני משמורת וזמני השהות, וגם מידע פסיכולוגי הקשור לילדים ובהתמודדותם עם הגירושין הצפויים. רק לאחר 4 מפגשים משותפים בהם ניסו בני הזוג להגיע להסכמות ולהבנות והדבר לא צלח, הם יוכלו להגיש תביעות ולהתחיל לנהל הליכים משפטיים כפי שהיה בטרם כניסתו של החוק לתוקף. ויש להדגיש, שבקשות לצווים דחופים ניתן יהיה להגיש גם בתקופה בה יתקיימו פגישות המהו"ת. חשוב לדעת! בשלב הזה לא ניתן להגיע עם ייצוג של עו"ד, אלא אם יש הסכמה של הצדדים לכך, וברי כי ניתן תמיד להתייעץ בכל שלב פגישת המהו"ת בעו"ד ואף מומלץ לעשות כן. האפשרויות העומדות בפני הזוג לאחר תהליך הגישור החדש: גישור גירושין ע"י עו"ד שהוא מגשר מוסמך - מטרת הגישור הינה ליישב סכסוכים לאחר הבנת הצדדים והפערים ברצונותיהם וצרכיהם, ועל מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכם שמקובל עליהם בדרך של הסכמה ודו-שיח. הליך הגישור מאפשר להגיע להסכם שמקובל על שני הצדדים ומחזיק לאורך זמן. ניתן לקרוא עוד על תהליך הגישור במשרדינו>> ניהול מו"מ באמצעות עו"ד לגירושין – כל אחד מבני הזוג רשאי לקחת עו"ד מטעמו בכדי שייצג אותו במסגרת הליך הגירושין ופועל מתוך ראיית האינטרסים של הצד אותו הוא מייצג במטרה להגיע להסכם הטוב ביותר עבורו. טיפול זוגי – בני הזוג יכולים גם לשכור את שירותיו של מטפל זוגי ובאמצעותו לנסות ולשקם את הקשר ביניהם ולהגיע לשלום בית, באמצעות טיפול זוגי ולאחריו יחליטו האם מעוניינים להתגרש או להמשיך לחיות יחד. במידה ובני הזוג אינם מעוניינים באף אחת מהאפשרויות הם ראשיים לפנות אל בית המשפט או בית הדין הרבני ולהגיש תביעות על מנת לשמור על זכויותיהם. כעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובגישור בין בני זוג אני סייעתי לזוגות רבים שפנו למשרדי להגיע להסכמות ולסיים את הנישואין מבלי להיגרר להליכים משפטיים מיותרים אשר עשויים להתארך זמן רב ולהיגרר להוצאות מיותרות. צור אתנו קשר כדי לדעת איך מתחילים את הליך הגישור התקשרו עכשיו03-7444391 או השאירו פרטים בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם #גירושים #גירושין #גישור

האזנת סתר, מהי? ומה הענישה עליה? "בעל שהתקין מכשיר הקלטה בדירתה של בת זוגו, ללא ידיעתה, על רקע סכסוך גירושין, הורשע בביצוע עבירות של התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין וניסיון להאזנת סתר שלא כדין. בית משפט השלום ברחובות נדרש לקבוע את העונש ההולם." במסגרת ניהול הליכי משפט לרבות הליכי גירושין יש צורך בהצגת ראיות כדי להוכיח טענות כאלה ואחרות. למשל, כאשר בעל רוצה להתגרש מאשתו והוא טוען כי היא אינה זכאית לקבל את הסכום אשר התחייב אליו בכתובה בטענה שהיא בגדה בו יהיה עליו להציג ראיות על כך. או במצב שבו האישה טוענת שכסף שבני משפחתה נתנו לצדדים בכדי לרכוש דירה היה בעצם הלוואה שעליהם להחזיר, מוטב שיהיו בידיה ראיות שמוכיחות זאת. אולם ברוב המקרים חוץ ממילתם אין להם את הראיות להוכיח את טענותיהם. כך למשל לאותו בעל אין ראיות מוחשיות שאשתו בוגדת בו ואם היא תכחיש זה מילה מול מילה, ולאותה אישה אין הוכחה שהכספים שנתנו היו הלוואה כי לא היה "הסכם במשפחה" לא נהוג לרוב לעשות הסכמים שכאלו. עקב כך, במקרים רבים על מנת להשיג כמה שיותר ראיות פונים בני הזוג לחוקרים פרטיים לצורך השגת ראיות ובלא מעט מקרים הראיות מושגות באופן אשר מהווה הפרה של החוק למשל האזנות סתר. האזנת סתר היא פגיעה חמורה בפרטיותו של האדם ולכן זוהי עבירה פלילית אשר עלולה לעשות למבצע העבירה במאסר. מהי בדיוק האזנת סתר? האזנה לשיחה פרטית שנעשתה במקום בו הציפיה לציטוט אינה סבירה. כלומר, המשוחחים לא יודעים ששיחתם מתועדת. בהליך הגירושין בין בני זוג, לעיתים מאבדים בני הזוג את האבחנה באשר לחציית הגבולות, מה מותר ומה אסור לתעד ולהקליט. בדיוק לשם כך, מוטב שהצדדים שמנהלים הליכי גירושין ופנו לחוקר פרטי לצורך השגת הראיות בתהליך, יתייעצו עם עו"ד מומחה לענייני משפחה בקשר לקבילות הראיות ומוטב שיזהרו לפני שמגישים את הראיות בבית המשפט וימנעו מהסיכון של תלונה במשטרה ותביעות בגין הפרת הפרטיות . איזו הקלטה כן מותר להגיש כראיה בבית משפט? הקלטה של שיחות מותרת רק במקרים בהם המשוחחים מודעים להיותם חשופים ומתועדים וכאשר הם מודעים לאדם שמאזין לשיחה. על פי חוק האזנת סתר האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג. מה הענישה ע"פ חוק האזנת סתר? בתי המשפט רואים בהאזנת סתר כלי חמור להתנהלות משפטית ע"פ חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 סעיף 2 א' ו- 2 ב' המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים. המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים. במקרה אשר פורסם בתקשורת והבאתי בתחילת דבריי " גזר בית המשפט על הנאשם: מאסר על תנאי לתקופה שלושה חודשים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק האזנת סתר, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ופיצוי למתלוננת בסכום של 3,000 שקלים." לתיאום פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391

מעבר לקושי הבסיסי הנובע מהצורך להתמודד בצל מגיפת "הקורונה" עם חוסר הוודאות והחרדות, הן הבריאותיות והן הכלכליות, להורים גרושים או להורים המצויים בהליכי גירושין קיימת חוסר וודאות בכל הקשור לזמני השהות ומזונות הילדים. עם איזה הורה יהיו הילדים במידה שיוכרז עוצר/הסגר והילדים יהיו בבידוד? באף הסכם גירושין או פסק דין למשמורת וחלוקת זמני שהות, ובאף החלטה של בימ"ש או ביה"ד הרבני הקובעת חלוקת זמני שהות זמנית במסגרת הליכים משפטיים פעילים, אין סעיף המתייחס למצב בו יש מגיפה ועל הילדים לשהות בבידוד. הדבר מצריך מהורים גרושים, ועל אחת כמה וכמה מהורים אשר עדיין מנהלים הליכים משפטיים ביניהם ושוררת ביניהם מחלוקת לגבי המשמורת וחלוקת זמני השהות, להוכיח אחריות הורית מרבית ולהסתכל אך ורק על טובת ילדיהם. הצעתי היא להורים אשר כבר התגרשו ואשר מנהלים תקשורת בונה ובריאה, להחליט ולקבוע מראש, באיזה בית ישהו הילדים במקרה של בידוד (תוך השהיית זמן השהות אצל ההורה האחר). יש לבחור בבית בו יש לילדים את התנאים המרביים לשהות בבידוד לתקופה ממושכת ומוטב שיהיה זה הבית של ההורה אשר יש לו סבלנות רבה יותר ליצור מסגרת עבור הילדים הורה אשר הינו בעל סבלנות גבוהה יותר לדאוג לחינוך הילדים (השלמת הפערים עקב הפסד ימי לימודים בבי"ס וגן). נכון, הורים רבים ירימו גבה ויטענו כי הם בעלי יכולות הוריות זהות, אך בתקופה זו, אין מקום לאגו, ויש לחשוב לעומק ואך ורק מתוך הסתכלות על טובת הילדים, וגם עם מדובר בשני הורים נהדרים, לכל אחד מעלות וחסרונות ויש לבחון אותן ולהסכים היכן ישהו הילדים בבידוד. למותר לציין, כי כל עוד אין החלטה על בידוד והסגר ברי שניתן לחלוק בזמני השהות, אך היה ותינתן החלטה על בידוד והסגר, אין מנוס מלהגיע להסכמה בעניין מקום שהות הילדים בתקופת הבידוד. לעומת זאת, אצל הורים בעלי סכסוך בעצימות גבוהה, ואין זה משנה אם הם כבר גרושים וסיימו את ההליכים המשפטיים ביניהם אם לאו, הורים שאין כל סיכוי כי יצליחו להגיע יחד להסכמה, מומלץ בחום לפנות בדחיפות לגורם חיצוני, ליועץ, שיסייע להם להגיע להסכמה לגבי הילדים במצב של בידוד (ניתן לעשות גם שיחת ועידה בטלפון בתקופה זו ולא להגיע למפגש פרונטלי). ואם למרבה הצער, לא ניתן יהיה להגיע להסכמות, הרי שבסופו של דבר גם בעניין זה יש לפנות ולקבל הכרעה שיפוטית, שכן, טובת הילדים היא מעל הכל, ולא יתכן שבתקופה שבה יוכרז על בידוד, הורים יגררו את הילדים מצד לצד בין בתיהם. יש לזכור, שאומנם ביהמ"ש ככל הנראה יעבדו במתכונת חירום בלבד ודיונים במרבית התיקים יבוטלו (כך לפחות על פי הפרסום מיום 15/03/20), אך בעניינים דחופים ניתן לעתור לביהמ"ש ובמידה שמי מההורים לא יגלה אחריות הורית ולא ישתף פעולה עם משנהו ויפעל אף ורק בהתאם לטובת הילדים, הרי שחובה לפנות לביהמ"ש על מנת לקבל הכרעה שיפוטית מהירה בעניין מקום הימצאות הילדים במקרה של חירום. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. משרדינו ממשיך להיות פעיל גם במהלך תקופת משבר זו, וניתן להתקשר לייעוץ לטלפון מס' 052-8305231

יש תחושה באוויר שגל נוסף של תביעות לשינוי גובה תשלומי המזונות עומד להציף את בתי המשפט, זמן קצר לאחר הגל שפקד בשנים האחרונות את בתי המשפט לאחר קיץ 2017 בעקבות בע"מ 919/15 בעליון, המוכר לציבור בתור פסק הדין שהביא לשוויון בפסיקת מזונות. אך יש הבדל גדול בין הגלים. בגל הקודם, מדובר היה בניסיון, בעיקר של גברים, להביא להפחתה של המזונות שלהם בטענה שאין זה הוגן ששני גברים בעלי אותם נתונים כלכליים ישלמו דמי מזונות שונים בתכלית, רק בגלל שאחד התגרש לפני 2017 והאחר לאחר 2017. בתי המשפט צפו את הגל הקודם ובמרבית המקרים נקבע כי אין פותחים ודנים מחדש במזונות שנפסקו טרם פסק הדין של העליון, ורק מי שהציג שינוי נסיבות מהותי ביותר זכה לכך שדמי המזונות שונו בהתאם לרוח הפסיקה השוויונית. לאור הפסיקות האחרונות של ביהמ"ש מאז 2017, מעניין יהיה לראות כיצד ביהמ"ש יתייחס לגל התביעות הנוכחי. הרי משבר הקורנה פוגע קשות במרבית אזרחי המדינה, גברים ונשים כאחד. כל אדם רביעי נכון להיום מובטל (וזאת עוד בלי להתייחס לעצמאים שעסקיהם קורסים) ועוד היד נטויה. מה אמורה לעשות אם אשר מצאה עצמה מובטלת והגרוש אינו משלם לה מזונות מכיוון שהוצא לחל"ת? מה אמור לעשות אב אשר משלם מזונות גבוהים לילדיו הואיל ולאורך השנים פיתח עסק מצליח ועכשיו פתאום בעקבות המשבר חווה ירידה קשה בהכנסותיו? אין ספק שבפני ביהמ"ש יעמדו תיקים רבים וקשים. להערכתי, במידה שהמשבר יהיה קצר יחסית, ויסתיים לאחר חג הפסח במרבית התביעות לשינוי מזונות יקבע ביהמ"ש שלא חל שינוי נסיבות מהותי המאפשר שינוי מזונות. בית המשפט יקבע ששני הצדדים נפגעו בתקופת המשבר, אך כעת עם החזרה לשגרה הרי שהמצב חזר לקדמותו, ועל כן, אין שינוי נסיבות שבעטיו יש להפחית מזונות. במי כן יתחשב ביהמ"ש? ביהמ"ש יעתר לשינוי מזונות רק בתיקים בהם יוכיח מי מהצדדים כי המצב לא חזר לקדמותו וכי הפגיעה בהכנסותיו הפכה לקבועה (אצל בעלי דין אשר יתקשו לחזור לעבודתם או שהכנסתם תופחת באופן משמעותי למשך זמן ממושך). לסיכום, לעניות דעתי, ככל שהמשבר יהיה קצר, מרבית התביעות לשינוי מזונות ידחו, למעט במקרים בהם יוכח שמי מההורים לא הצליח לחזור לעבודתו לשגרה. אולם, אם חלילה המשבר ימשיך מעבר לחודש מאי אל חודשי הקיץ והמצב הכלכלי של עוד ועוד אנשים במדינה ידרדר, אין ספק שפסקי דין רבים "יפתחו" וביהמ"ש יתערב וישנה את סכום המזונות, כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, כלומר, בהתאם לגובה הכנסות הצדדים ורכושם, צרכי הילדים וחלוקת זמני השהות של הילדים. לאור המצב, לקוחות אשר מעוניינים בייעוץ משפטי, יוכלו לקבל ייעוץ מקיף ומקצועי באמצעות שיחת טלפון או שיחת וידאו. לייעוץ ניתן לתיאום פגישה 052-8305231 או למייל: daniel@wigler-law.co.il

אני מקבל הרבה טלפונים בשבוע האחרון מלקוחות שבדיוק עמדו לעשות את המהלך של הפרידה או לקוחות שהינם בעיצומו של הליך גירושין ומצאו עצמם תקועים בבידוד. אין דבר נורא יותר מלמצוא עצמך כלוא, תרתי משמע, בזוגיות אשר אתה מנסה להימלט ממנה שנים. רבים מהלקוחות מספרים לי על התעמרות וסבל בבית מצד בן הזוג השני ושואלים כיצד הם יכולים לפעול על מנת שיקבלו שלווה ושקט בביתם בתקופה קשה זו. התשובה לכך היא פשוטה. לא לחשוש לפעול. אם חלילה מדובר באלימות פיזית או מילולית אין להסס, יש לפנות ישר למשטרה ולאחר מכן לבית המשפט להוציא צו הרחקה. אם מדובר באלימות שהיא בטווח האפור, אלימות אשר אין ספק שפוגעת בשלוות החיים אך לא בטוח מצדיקה הרחקה (לפחות לא מצד המשטרה או בית המשפט) יש לפעול באמצעות שליחת מכתבי התראה מעו״ד, תיעוד האירועים ובסופו של יום אם אין ברירה אז לנסות להוציא צו הרחקה או לפחות למתן מדור שקט ושליו (צו שיתריע את הצד השני שלא להמשיך בהתנהלותו שאם לא כן בסופו של יום יורחק מהבית). כולם היום זקוקים, יותר מתמיד, לשלווה ושקט בביתם, ואין בעובדה שמשבר ״הקורונה״ תפסה אתכם בדיוק בראשית או במהלך הליך פרידה או גירושין כדי לדון אתכם להתעמרות התעללות ואלימות מצד בן הזוג או בת הזוג. לתיאום שיחת ייעוץ טלפוני או שיחת וידאו התקשרו 052-830-5231

ידוע לכל שהליכי גירושין יכולים להיגרר למלחמות ולקרבות בין בני הזוג מסיבות רבות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחות אמידות מהעשירון העליון. ככל שהרכוש המשותף של בני הזוג גדול ורב יותר, כך גם הליך הגירושין עשוי להיות מורכב יותר. לאחרונה ליוויתי לקוחה אשר פנתה אלי בכדי לערוך הסכם גירושין מבעלה - איש עסקים מצליח אשר בבעלותו חברת הייטק גדולה. לזוג נכסים בארץ ובעולם ותיק השקעות מכובד. הזוג חי ברמת השרון ברמת חיים גבוהה ביותר, המאפשרת להם חיי מותרות. לזוג שני ילדים צעירים. לאורך כל 9 שנות הנישואים האישה ניהלה את משק הבית, עסקה בגידול הילדים ולא עבדה. לאחר תשאול ראשוני הבנתי כי ללקוחה אין מידע מדויק לגבי הנכסים, חשבונות הבנק, תיקי המניות, החסכונות המשותפים וכי הכל נוהל על ידי בעלה ולכן כבר בשלב הראשון המלצתי ללקוחתי לערוך מחקר הערכות כלכליות, באמצעות חוקר פרטי ורואה חשבון לצורך ביצוע הערכות שווי של נכסי הרכוש המשותף. כאשר מדובר בגירושין של בני זוג בעלי נכסים וכסף רב, הנמצא בשליטה רק של אחד מהם, ניסיוני מלמד שבדרך כלל רב הנסתר על הגלוי וכי תמיד יש הפתעות נוספות ורבות והכספים נוספים מתגלים. בעניין המזונות המלצתי ללקוחתי לדרוש סכום של עשרות אלפי שקלים אשר מאפשר את אותה רמת חיים גבוהה בה היא וילדיה חיו עד למועד הגירושין, וכוללת את אותה סביבת מגורים, עזרה בבית, מוסדות חינוך, חוגים פרטיים וחופשות בחו"ל . בעלה טען כנגד כי גובה דמי המזונות אינו קרוב כלל לממוצע הארצי ועלות הצרכים הבסיסיים של ילדיהם אינם עולים על צרכיהם הבסיסיים של יתר הילדים במדינה וכי אין להחשיב את רמת החיים לפני הגירושין כסטנדרט לקביעת דמי המזונות ודרש לשלם סכום מופחת בהרבה. מאחר ומצבו הכלכלי של האב בתביעה זו הינו גבוה במיוחד וכך גם הייתה רמת חייהם של הילדים בתקופת הנישואים, אזי תשלומי מזונות הילדים שיהיה עליו לשלם הנם גבוהים בהרבה מהגובה המקובל במסגרת הליכי גירושין של אנשים "רגילים" שאינם משתכרים כמוהו. גילוי המידע החדש הביא למסקנה שהבעל אינו מנהל מו״מ בתום לב וכי ניסה להסתיר ולשמור רכוש רק לעצמו. באמצעות המידע הוגשו בקשות לעיקולים ולגילוי מסמכים. בסופו של יום גם בעניין המזונות הושג במהלך ניהול ההליכים הסדר פשרה הוגן והצדדים חתמו על הסכם גירושין כולל. הסכם הגירושין כלל סעיף סודיות דרקוני, זאת בכדי לשמור בדיסקרטיות את הפרטים על מצבם הכלכלי והיקף הנכסים וגם על מנת לשמור על שמם הטוב ולמנוע ככל שניתן סיכון שבחשיפת מידע אישי רגיש. מניסיוני בתיקי גירושין בעשירון העליון יש לתכנן אסטרטגיה מקצועית הכוללת את השיקולים הכלכליים, שיקולי מס ושיקולים של שמירה על פרטיות . משרד עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בהליכי גירושין מורכבים. אנו ממליצים להיעזר בשירותיו של עו"ד מומחה לתחום דיני המשפחה בעת הליך הגירושין. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו 052-8305231

הליך הגירושין גורר שינויים רבים בכל מישור משפחתי. החל מפירוק התא המשפחתי, מעבר מקום מגורים ועד לשינויים כלכליים משמעותיים. זוג שמתגרש נדרש להסתגל למציאות חדשה. הסתגלות זו עשויה להיות קשה, להלן כמה המלצות להתנהלות נכונה בהליכי גירושין: עבדו מסודר- הכינו תיקיה עם כל המסמכים האישיים והכלכליים: כגון מסמכים הקשורים בדירת המגורים: רישום בנכס בטאבו, אישורים של תשלום המשכנתא , תדפיסים מעודכנים של חשבון הבנק, קופות הגמל, קרנות הפנסיה. הוצאות הבית והילדים: תשלומי חשבונות ארנונה, חשמל, מים , תשלומים למסגרות החינוך לחוגים וכל הוצאה נוספת. תכננו הכל לפרטים מראש – הליך הגירושין מביא עימו, יחד עם הירידה בהכנסה, גם עלייה בהוצאות: פיצול המגורים, הוצאות כפולות על חשבונות ועל ציוד וריהוט לבית, טיפולים פסיכולוגיים לבני המשפחה, השתדלו לקחת אותם בחשבון ולשים לב כי אינכם חורגים מהיכולת הכלכלית. תכננו את ההכנסות וההוצאות שלכם לטווח רחוק. תפעלו באופן רציונלי – הליך הגירושין אינו פשוט, ומביא עימו קושי רגשי רב, ומשפיע באופן ישיר על המצב הנפשי. על מנת לצלוח את הקשיים הקשורים בהליך הגירושים לרבות הקושי הכלכלי באופן הנכון ביותר, עלינו להיות רציונליים ומחושבים ולא להיגרר למריבות מיותרות. שתפו את הילדים ואת הסובבים אתכם - חשוב לזכור כי אתם לא לבד בהתחלה החדשה הזו, גם ילדכם זקוקים להיערכות מחדש, ולהבנה של המצב החדש אליו המשפחה מסתגלת. הקפידו לשתף אותם בזהירות, מבלי להבהיל, על מנת שיבינו ויכילו את המצב החדש. משפחה וחברים יכולים לתמוך ורצוי לשתפם בתהליך, לעיתים אף סיוע של פסיכולוג ילדים. הכירו את זכויותיכם כגרושים- קיימות זכויות רבות המגיעות לבני הזוג לאחר הגירושין, הנחה בתשלום הארנונה, נקודות זיכוי במס הכנסה, קצבאות, עזרה סוציאלית, תוספת ימי מחלה להורים לילדים חולים, החזרי מס למפוטרים וכדומה. חשוב שתכירו את הזכויות המגיעות לכם, כל אלו עשויים להקל רבות על היום שאחרי הגירושין. שמרו על אופטימיות – זכרו כי אתם רוצים להעניק לבני המשפחה את הטוב ביותר, גם לאחר בפרידה, ועם הקושי הכלכלי בו אתם מצויים. אם מטרה זו תהיה מול עיניכם, זה יקל עליכם לצלוח את התקופה הזו ולעשות את הבחירות הנכונות בדרך. במיוחד בתקופה זו של משבר הקורונה, חשוב להתייעץ מתחילת התהליך עם עו"ד מנוסה לענייני לאסוף מידע על כל הנכסים, הכספים, החשבונות והחובות שיש לבני הזוג. הקדימו באיסוף המסמכים, הביאי אתכם מה שניתן כבר לפגישת הייעוץ הראשונה ותפעלו ע"פ הייעוץ. עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה בטיפול בתיקי גירושין מורכבים. עו"ד דניאל ויגלר בעל יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. אנו מאחלים לכם שהליך הגירושין יעבור במהרה ובקלות, וההסתגלות למציאות החדשה תהיה קלה עד כמה שניתן, לפגישת ייעוץ התקשרו 052-8305231.

לעתים קרובות, גירושין בגיל השלישי נתפסים כצעד חריג ואף מתפרשים כפגיעה בשמה הטוב של המשפחה כולה. קיימת נטייה לחשוב כי גירושין בגיל מבוגר עלולים לסכן את אחדות המשפחה המורחבת, היציבות הכלכלית והאופי של התא המשפחתי המוכר והבטוח. הציפייה המקובלת מזוג בגיל השלישי היא ליהנות מהפנסיה, לבלות בקרב הנכדים והמשפחה ולהתבגר יחד בכבוד ואהבה. יתרה מזאת, לרבים מאתנו קשה לתפוס כי גם לזוגות מבוגרים יש חיי אהבה וזוגיות כשלעצמם ויחד עם זאת גם להם הרצון לזוגיות ולאושר אמיתי. גירושין בגיל השלישי הם ללא ספק סוגיה מורכבת אשר בשנים האחרונות החלו לעסוק בה רבות. בעשור האחרון, ניכרת עלייה משמעותית במספר האנשים המבוגרים הפונים להליך גירושין. למרות שלכאורה נראה שתהליך בגיל השלישי אמור להיות פשוט יותר כי הילדים בגרו ונושא דמי המזונות והמשמורת המשותפת אינו על הפרק. במסגרת טיפול בהליכי גירושין של בני הגיל השלישי, אם נניח בצד כמובן את הקושי של לפרק את המוכר והקיים לאחר עשרות שנים של נישואין על כל הקשיים הפסיכולוגיים שעלולים לנבוע מכך, הקושי המרכזי העיקרי הוא בחלוקת הרכוש. לכן במקרים רבים של גירושין בגיל השלישי מתקיימים דיונים רבים על צוואות ואופן חלוקת הרכוש, לאחר הפטירה של כל אחד מבני הזוג. הרי רוב האנשים בגיל השלישי צברו נכסים לרבות דירות מגורים, רכוש, חסכונות, פנסיה, מניות והון בעל ערך כלכלי וסנטימנטלי רב. בגיל זה, הם חשים כי הרכוש הוא "חלק מהם", מסיפור החיים שלהם והדרך שעברו יחד ולחוד. מעבר לכך, רבים מהם דירה שרכשו יחד או פנסיה שצבר רק אחד מבני הזוג ולכן, סוגיה זו הופכת לסוגיה מורכבת ואף כואבת וקשה מנשוא עבורם. לעתים, אני נתקל בדיונים סנטימנטליים המאפיינים של גיל השלישי בשל הערך הרב שיש להם עבור חפצים ורכוש או תחושה שלצד השני לא מגיע מכיוון ״שתרם פחות״ או שהוא מפרק את המשפחה אחרי כל השנים ועליו ״להיענש״ על כך. ככל שלבני הזוג רכוש רב יותר (זכויות בחברות, שותפויות, נדל״ן ועוד), כך לעיתים המחלוקות וההליכים מורכבים עוד יותר. עוד דבר שעולה ביתר שאת בסכסוך מסוג זה על פני מקרים אחרים, הוא עניין ההורשה, שכן קיים חשש של אחד מבני הזוג, בעיקר מהצד המהווה את ה"גורם" לפירוק כי הוא עוד עלול לא להוריש את הרכוש שלו לבני המשפחה, על אחת כה וכמה אם יש לו בן/בת זוג חדש/ה. לאורך שנות הניסיון שלי בתחום, ליוויתי זוגות רבים בתהליך מורכב מסוג זה. משרדי מתמחה בטיפול בסוגיות מרכבות הקשורות לצוואות וירושות ויעניק לכם ליווי צמוד ומסור תוך מתן יחס אישי בתהליך עריכת הצוואה. לסיכום, כאשר מדובר בגירושין בכלל ובגירושין בגיל השלישי בפרט, יש לנהל את התהליך באמצעות עו"ד הבקיא גם בדיני משפחה וגם בדיני ירושה על בורים. לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד דניאל ויגלר התקשרו 052-830-5231