Search Results

בשנת 2015 פנו אלינו בני זוג, גבר ישראלי ובת זוגתו הבלגית, אותם ליווה משרדנו בשלבי ההליך המדורג שבסופו האישה אמורה לקבל אזרחות ישראלית מתוקף נישואיה לישראלי. בני הזוג הצליחו לצלוח את שלושת השנים הראשונות בהליך, עברו ראיונות ותשאולים, הציגו את כל המסמכים הרלוונטיים, ואמתו את קשר נישואיהם כקשר כנה שאינו נובע מרצון להשגת אזרחות ישראלית. לקריאה על ליווי ההליך המדורג בתחילת שנת 2018 כאשר הם עמדו בפתחה של השנה הרביעית והאחרונה בהליך התאזרחותה של קריסטין, בני הזוג קבעו הזוג פגישה במשרדנו בה לצערנו הרב סיפרו כי מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון והם החליטו להתגרש. הם פנו אלינו משתי סיבות האחת הבנת תהליך הגירושין במקרה של נישואים אזרחיים בבלגיה והיותם "זוג מעורב" שאינו חולק דת לאום ואזרחות זהה, והסיבה השנייה הייתה שלמרות ההחלטה להתגרש הם לא מעוניינים להפסיק את ההליך המדורג אלא עדיין רוצים להמשיך ולהסדיר את אזרחותה של האישה. היא הייתה מעוניינת לקבל את אזרחותה הישראלית מאחר והיא ממשיכה להתגורר בישראל למען טובת ילדיה וקרבתם לאביהם, 2 הילדים בני 5 בזמן הגירושים. היא הייתה מצויה בשנה האחרונה לקבלת אזרחותה ובני הזוג חששו מאוד כי הגירושין יובילו להפסקת ההליך המדורג ולשלילת האזרחות הישראלית שהאישה עמדה לקבל. בני הזוג שאלו שאלות לגבי המשמעות המשפטית של הסכם גירושין בסיטואציה שלהם - התרת הנישואים לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואים (מקרים מיוחדים), תשכ"ט- 1969, יהיה על בני הזוג להגיש תביעה להתרת נישואים לבית המשפט לענייני משפחה, במקום המגורים האחרון של בני הזוג, קרי- ישראל. יצוין כי כאשר אחד מבני הזוג יהודי, יצטרך בית המשפט לענייני משפחה לקבל אישור מבית הדין הרבני, בטרם יתיר את הנישואים. בית המשפט לענייני משפחה ידון בהתרת הנישואים ובעילות הגירושין בהתאם לדיני המקום בו נערכו הגירושין, זאת אומרת על פי הדין בבלגיה. במזונות ורכוש הדין האישי אינו חל על בני זוג מעורבים (בני זוג שאינם משתייכים לאותה עדה דתית). למרות זאת, אישה שאינה זכאית למזונות על פי הדין העברי, זכאית להם מכוח דיני החוזים. כלומר, במקרה בו הדין האישי אינו מכיר בנישואי בני הזוג, אך הנישואין תקפים על פי דיני המשפט הבינלאומי הפרטי (בני זוג מעורבים/ יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל), הרי שניתן להחיל לגביהם מזונות "חוזיים". משרדנו ליווה את תהליך הגירושין של בני הזוג, תהליך הדורש מומחיות וידע מעמיק בדיני משפחה בהקשר לנישואים אזרחיים וזוגות מעורבים. במקביל הענקנו להם ייעוץ משפטי בכל הקשור לתהליך התאזרחותה של קריסטין הנעשה במקביל לגירושין: מה יקרה מבחינת המשך ותקפותו של ההליך המדורג? ההליך המאפשר לאזרחים זרים להתאזרח ולקבל תושבות קבע נקבע מתוך הרציונל של שמירת התא המשפחתי ובחירה בישראל כמרכז החיים. כאשר הנישואים עולים על שרטון, בעקבות הגירושין מפסיק גם רציונל זה להתקיים ועל-פי-רוב נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר עשוי להיות מורחק מן הארץ. למרות זאת במקרה שבו מתפרק הקשר הזוגי שבין בן הזוג הישראלי ובן זוג שאינו יהודי וישראלי בעיצומו של ההליך המדורג, שוקל מנהל האוכלוסין כל מקרה לגופו, כאשר הפרמטרים המרכזיים הנלקחים בחשבון הם: באיזה שלב נמצא ההליך המדורג והאם יש לבני הזוג ילדים. ההליך המדורג בגירושין כאשר יש ילדים משותפים המשכנו בליווי ובייעוץ לבני הזוג בהליך המדורג בתהליך הגירושין שהם מבקשים לעבור. הסברנו להם כי עם קבלת דיווח אודות הגירושין הם יזומנו לראיונות נפרדים ברשות האוכלוסין וההגירה. במהלך הראיון ישאלו את האישהשאלות אודות המשך שהייה והשתקעות בישראל. החלטה בעניינה תתקבל רק לאחר ראיון ולא תידרש יציאתה מהארץ עד לקבלת ההחלטה. כאשר יש ילדים משותפים יועבר תיקה של האישה לדיון ב"וועדה הבינמשרדית" למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. הוועדה תבחן האם לבני הזוג ילדים משותפים המצויים במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים איתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם ולצרכיהם. במסגרת הוועדה תינתן חוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד/ עו"ס. במידה ונקבע כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים, יוכל האזרח הזר להמשיך בהליך המדורג ולהסדיר את שהייתו בישראל. מה יעלה בגורל התאזרחותה של האישה לכשתתגרש? תשובתנו לבני הזוג הייתה כי מכיוון שהם בעיצומו של הליך מדורג המסדיר את מעמד בן הזוג הזר, שאינו ישראלי, ונמצאים לקראת סופו של ההליך, ויש להם ילדים משותפים, הם ככל הנראה יוכלו להמשיך בהליך המדורג .הפרמטרים המרכזיים הם כמובן חזקת הילדים המשותפים והעובדה כי נותרה עוד שנה בלבד בהליך המדורג על לקבלת אזרחותה הישראלית. משרד עורכי דין דניאל ויגלר ליווה את בני הזוג לאורך כל הליך הגירושין במקביל להליך המדורג. טיפול בהסדרת תושבות הקבע או אזרחותו של אזרח זר במסגרת גירושין דורשת ידע משפטי והיכרות עם התהליכים ברשות ההגירה והאוכלוסין יחד עם מומחיות בדיני הגירושין במקרה של נישואים מעורבים. ליווי של ע"וד מומחה בדיני משפחה וגירושין ימנע טעויות נפוצות ויסדיר את ההליך אל מול הרשויות המשפטיות. דניאל ויגלר הינו עו"ד ומגשר המתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון רב בייצוג משפטי של זוגות מעורבים בהליכי התאזרחות וגירושין.

בשנת 2015 פנה למשרדנו זוג נשוי: ישראלי ובת זוגתו הבלגית שזמן קצר לפני הגעתם אלינו עברו לחיות בישראל. בני הזוג הכירו כאשר הגבר עבד בבריסל במשך חמש שנים בבנק בינלאומי גדול, שם פגש את בת זוגתו, עובדת בנק גם היא. לאחר שלוש שנות היכרות הם נישאו ולאחר שנת נישואים נולדו להם תאומים. כשהילדים היו בני שנה עברו בני הזוג להתגורר בישראל בעקבות עבודתו של הגבר והצבתו מחדש בסניף הישראלי. נישואים "מעורבים" נפוצים יותר כיום ואכן אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים של זוגות כאלו המבקשים להסדיר את תושבות הקבע או האזרחות הישראלית של אחד מבני הזוג. בשנים האחרונות פנו למשרדנו מספר רב של זוגות בהם אחד מבני הזוג אינו ישראלי וביקשו ייעוץ בכל הקשור בקבלת אזרחות לבני זוגם הזרים. עליה באחוזים בזוגות מעורבים עשויה להתרחש ממגוון סיבות: גלובליזציה והתרחבות השווקים הבינלאומיים, עלויות הטיסה הזולות, והעובדה שאנשים רבים מטיילים, לומדים וגרים ברחבי העולם. בנוסף לכך היכולת להכיר את בן הזוג כיום דרך אפליקציות ואתרי הכרות פותחת אופציות רבות לקשרים בינלאומיים ומטשטשת את הגבולות הגיאוגרפיים בהקשר לקשרים רומנטיים. הדרך לקבלת אזרחות ישראלית עבור לא יהודים/ לא אזרחי ישראל רצופה בבירוקרטיה ומדינת ישראל מערימה קשיים רבים בדרך לקבלת האזרחות. הסדרת מעמדו של בן זוג זר בישראל היא מסע בירוקרטי מפרך ומתיש שלא תמיד מסתיים בהצלחה. אחת הבעיות עם נושא ההגירה בישראל היא שאין חקיקה ברורה ומוסדרת: התחום מוסדר בירוקרטית תחת נהלים לא אחידים ומשתנים ע"פ המשרדים והלשכות השונות. בני הזוג שאלו מה עליהם לעשות הסברנו לבני הזוג כי חוק השבות מספק להם את היכולת להישאר באופן חוקי לאורך זמן. אך כאשר עליהם להסדיר את מעמדה האזרחי של קריסטין, כאן אינו חל חוק השבות. ייצוג משפטי בתהליכי קבלת אזרחות בשל הקשיים הנערמים על זוגות מעורבים, הוא הכרחי על מנת להסדיר באופן יעיל את מעמדו של בן הזוג הזר: התהליך הבירוקרטי וההתנהלות המתישה של לשכות משרד הפנים, מצריכות ליווי משפטי של עורך דין מומחה על מנת למנוע מצב של דחיית בקשת האזרחות. בעזרת הייעוץ והליווי המשפטי של משרדנו יתייעל ויתקצר התהליך מבחינה משפטית ובירוקרטית. מה ייעצנו לבני הזוג בתהליך הראשוני של קבלת אזרחות ישראלית עבור האישה? מאחר והם נשואים הם יכולים להתחיל ישירות בהליך בקשת האזרחות, לא כמו ידועים בציבור שצריכים להגיש בקשה לתושבות קבע ואינם יכולים להתאזרח. בפגישה במשרדנו הוסבר להם כי הם מחויבים בהגשת בקשה לאזרחות ישראלית עבור בת הזוג, בהתבסס על נוהל ההתאזרחות לבני זוגם של אזרחים ישראלים, שנקבע מכוחו חוק האזרחות, התשי"ב-1952. חוק זה קובע תנאים לבן לאום אחר הנישא לישראלי וחי עמו בישראל. הכנו את בני הזוג להליך אותו הם עומדים לעבור: ההליך המדורג הכולל פגישות עם הפקידים, התשאולים והראיונות שהם לא תמיד תהליך "נעים" ומתאפיין בחשדנות וקפדנות על מנת לאמת את הקשר בין בני הזוג ולמנוע חשד כי הם יחד רק על מנת לקבל אזרחות עבור האישה. בני הזוג ביקשו לדעת מהו ההליך המדורג ומטרתו וכיצד עליהם לנהוג במהלכו. אזרח ישראלי אשר נישא לאזרח זר שאינו ישראלי מחויב בהסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בהתאם לנהלי משרד הפנים והרשויות הממשלתיות. הליך זה מכונה "הליך מדורג" ובסופו יזכה בן הזוג במעמד קבוע במדינת ישראל. במסגרת תהליכי הסדרת המעמד בני הזוג מחויבים להציג מסמכים המאמתים את כנות הקשר ביניהם, את הוכחת ישראל כמרכז חיים, ומסמכים המאפשרים את בדיקת זהותו ועברו של האזרח הזר הנכנס לישראל מבחינה ביטחונית ופלילית. מטרת ההליך המדורג כהליך הנועד לבחון את אמיתות קשר הנישואים בין בן הזוג הישראלי לבן הזוג הזר. על כן ייעצנו להם באילו אופנים עליהם לתקף את זוגיותם, נישואיהם ואמיתות מערכת היחסים ביניהם. ההליך המדורג יתבצע אם מנהל האוכלוסין מוצא כי המועמד עומד בתנאים הבאים הקשר בין בני הזוג אינו פיקטיבי ונעשה רק למטרות קבלת אזרחות, בכוונת הזוג לחיות ולהתגורר בישראל, אין חשש לסיכון בריאות הציבור, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה. בני הזוג בקשו לדעת כמה זמן ייקח עד שהאישה תקבל את אזרחותה הישראלית? הדאגה המרכזית של עידו וקריסטין הייתה אורך התהליך וזכויותיה של האישה בזמן בו היא ממתינה לאזרחותה הישראלית. הסברנו לבני הזוג כי האזרחות ניתנת בתום ההליך המדורג ואורכו תלוי במשתנים שונים, וביניהם האם בני הזוג נישאו או מוגדרים כידועים בציבור, רקע פלילי או בטחוני, ילדים ועוד. הערכנו עבורם כי ההליך ימשך כ 4 שנים מאחר ולא נשקפו בעיות ברקע ובמסמכים הנדרשים להצגה של בני הזוג. הדגשנו בפניהם כי לאורך התהליך הם מחויבים יהיו לתקף ולהוכיח את המשך מערכת היחסים ביניהם ועד לקבלת האזרחות תשהה האישה בישראל ברישיונות זמניים. בבקשת אזרחות לבני זוג זרים כדאי מאוד לפנות לעורך דין מומחה אשר יטפל עבור בני הזוג בהליך המורכב. עו"ד דניאל ויגלר דובר אנגלית, צרפתית ואיטלקית מה שמעניק לנו יתרון בייצוג תושבי חוץ בנוגע להליכים משפטיים בתחום המעמד האישי בישראל, חטיפות ילדים ודיני ירושה. למשרד ניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות.

במקרים רבים לאופן חלוקת הרכוש בין בני זוג בהליך גירושין השפעה רבה על גובה דמי מזונות הילדים שייפסקו. אומנם כל אחת מסוגיות אלו אמורה להיות מוכרעת בנפרד, אולם, בפועל במקרים רבים אין הפרדה בין חלוקת הרכוש לבין מזונות הילדים. גובה דמי מזונות הילדים מושפע באופן ישיר במסגרת הליכי הגירושין מאופן חלוקת הרכוש והנכסים בין ההורים. ההסדר החוקי בנוגע למזונות הילדים וחלוקת הרכוש בהליכי גירושין: בבוא ביהמ"ש להסדיר את עניין חלוקת הרכוש בין בני-הזוג ואת עניין תשלום דמי מזונות לילדים הוא מונחה על ידי חוקים, הלכות וספרות משפטית. את יחסי הממון ואופן חלוקת הרכוש בין בני-הזוג מסדיר המשפט האזרחי באמצעות חוק יחסי ממון בין בני-זוג, ואילו את עניין המזונות מסדיר החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) אשר קובע מזונות על פי הדין הראשי ובמילים אחרות על פי דתו של ההורה. שתי מערכות הדינים נבדלות זו מזו, וההכרעה בכל אחד מהנושאים אמורה להיות מנותקת זו מזו' כאשר לחלוקת הרכוש ולאיזון המשאבים לא אמורה להיות השפעה על פסיקת מזונות הילדים בדיוק כשם שלגובה פסיקת המזונות לא צריכה להיות השפעה על אופן חלוקת הרכוש. ההסדר הנוגע למזונות ילדים: כאשר מדובר בבני-זוג יהודים-הורים לילדים עד גיל 15 חלים עליהם הוראות הדין האישי שבמשפט. סעיף 3 לחוק המזונות הוא המחייב הורה במזונות ילדיו, הוא מטיל ויוצר את החובה והוא זה שמחיל את הדין האישי בכל הנוגע לעניין מזונות הילדים. המשפט העברי מבחין לעניין מזונות הילדים בין "מזונות הכרחיים" ל"מזונות מדין צדקה". הפסיקה והספרות המשפטית עוסקות רבות בהבחנה בין שני סוגי הצרכים, הבחנה בעלת משנה חשיבות מאחר ועל האב היהודי מוטלת חובה אבסולוטית שאיננה מוטלת על האם לספק את מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 15. לעומת זאת חובת סיפוק המזונות מכוח דיני הצדקה מוטלת, הן על האב והן על האם. ההסדר הנוגע ליחסי-ממון וחלוקת הרכוש: בין בני-זוג נוצרים יחסים ממוניים כתוצאה מחייהם המשותפים. חוק יחסי-ממון בין בני זוג מסדיר את היחסים הממוניים. על זוגות שנישאו לפני ה- 1 בינואר 1974 חלה הלכת שיתוף הנכסים, הלכה יציר הפסיקה, אשר משקפת את המצב שהיה נהוג טרם חקיקת חוק יחסי-ממון; ואשר מעניקה לבני-הזוג זכויות משותפות שוות, ברכוש שצברו במהלך החיים המשותפים ועד לרגע הפרידה. זכויות אלה ניתנות מכוח חזקת השיתוף, לפיה, קיים בין בני-הזוג הסכם מכללא להיות שותפים שווים ברכושם הנצבר, כאשר קיום ההסכם והיקפו הם שאלות שבעובדה שיידונו ויוכרעו בהתאם לנסיבות המצב הקיים. עם התרת הנישואין או פקיעת הנישואים זכאי כל אחד מבני-הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני-הזוג, למעט, נכסים מלפני הנישואין; נכסים שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין; גימלה על-ידי המוסד לביטוח לאומי; או פיצוי המגיעים לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; ולמעט נכסים שבני-הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם. עוד לפני שחותמים על הסכם גירושין, כדאי לעבוד עם עורך דין מנוסה המתמחה בענייני גירושין ודיני משפחה לאורך התהליך כולו. מהלך זה יבטיח כי כל הנושאים והנתונים נבדקים לעומקם וכי יש הבנה מלאה של תמונת המצב הכוללת של בני הזוג בעת עריכת הסכם הגירושין. משרד עורכי דין דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, ובעריכת הסכמי גירושין מורכבים ובעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391 #רכוש #ביתדיןרבני #גירושים #עודדניאלויגלר #ילדים #נישואיןוגירושין #גירושין #מזונות

לקוחת המשרד בשנות ה- 60 לחייה, שהתאלמנה מבן זוגה שנתיים קודם לכן, מינתה את בתה הגדולה להיות מיופת כוחה ולהחליט בכל ענייניה הרפואיים ובניהול רכושה ונכסיה, אם חלילה מצבה הרפואי לא יאפשר לה יותר לנהל את עניינה. הלקוחה הייתה בבריאות טובה אך לדבריה במשפחה היסטוריה של דמנציה ולכן העדיפה לקבוע מראש מי יהיה זה שיוכל לקחת אחריות מלאה ושקולה על ענייניה. לדבריה רק הבת תוכל לטפל בה במידת הצורך שכן שני בניה האחד בחו"ל ועל הבן האחר אינה יכולה לסמוך. משרדינו מטפל במקרים רבים של לקוחות החוששים מהעתיד לבוא ומי ידאג להם במצבים של חולי, נכות או תלות פיסית מוגבלות נפשית, זקנה, תאונות וממצבים לא צפויים אחרים. לאור השינוי בחוק, המלצתנו היא ברורה: יש לערוך מסמך ייפוי כוח מתמשך אשר מאפשר לכל אחד לבחור מי ידאג לו . בעוד החוק כביכול התהווה ונוסח מתוך מחשבה על הגיל השלישי, למעשה צעירים רבים עורכים ייפוי כוח בשל היכולת לקבוע מי יטפל בעניינים במידה ולא יוכלו לעשות כן. כך למשל הגיע למשרדינו, בן 25 בשירות קבע צבאי, אשר הגיע לערוך מסמך ייפוי כוח מתמשך בו הוא מינה את אחיו הגדול ממנו ב 3 שנים להיות מיופה כוחו. לדבריו השירות הצבאי חשף אותו למקרים כואבים של אובדן יכולות פיסיות של צעירים ממנו, ומאחר והוריו מבוגרים מאוד, הוא ביקש לקבוע כי במקרה חלילה של אובדן היכולת להחליט בעצמו בענייניו- אחיו יעשה זאת במקומו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962) מאפשר מינוי אפוטרופוס על אדם בגיר בשני מצבים: 1. כאשר מדובר באדם בגיר אשר "אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". 2. כשמדובר ב"פסול דין"- מי ש"מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו" לא מסוגל לדאוג לענייניו. ב- 2016 תוקן החוק והשינוי המרכזי בו היה האפשרות למתן ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד במקרה שהוא לא יהיה מסוגל לקחת החלטות עבור עצמו ובמידה וכושר השיפוט שלו נפגם. הרעיון המרכזי בשינוי הוא, שמירת כבוד האדם ומימוש רצונו גם בשעה שלא יוכל עוד להביע אותו בעצמו. ייפוי הכוח מאפשר לממנה שליטה בחשבונותיו ובכספיו, קביעת הטיפולים הרפואיים אותם הוא אינו רוצה לעבור, עשוי לתרום להקטנת הסכסוכים והעומס הרגשי המופעל על המשפחה במצבים כאלו, להגדיל את השקיפות בין בני המשפחה המטפלים ולהקטין את הבירוקרטיה מול המדינה. מאז חוקק החוק הציבור מתחיל להבין אט אט את היתרונות הרבים ביכולת לקבוע מראש מי ידאג ויטפל בהם היה וחלילה יהיו במצוקה בריאותית שלא תאפשר להם להמשיך ולדאוג לעצמם יותר. יתרונו המרכזי של ייפוי הכוח המתמשך הוא בחירה מרצון ובצלילות מי יטפל בענייניו של דורש המסמך וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו יתדרדר. ייפוי הכוח יכול להינתן לכל ענייניו האישיים כגון : צרכיו היומיומיים, מקום מגוריו, רווחתו או צרכיו החברתיים, לענייניו הרפואיים (ניתן לערוך בנפרד "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד) וענייניו הכלכליים: טיפול בנכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם. ניתן לנסח את ייפוי הכוח רק לחלק מהעניינים על פי קביעתו של הממנה. ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב שבו האדם יאבד את כשרותו המשפטית, כך שבעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח כניסת מיופה הכוח לתפקידו תוכל להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס. מיופה הכוח צריך לפעול על פי הנחיות הממנה (המיופה), ועליו לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין כי הוא מסכים לתוכן ייפוי הכוח המתמשך. את ייפוי הכוח המתמשך מכינים אצל עורך דין שעבר הסמכה ייחודית של משרד המשפטים. את הייפוי הכוח מפקידים במאגר מיוחד במשרד המשפטים שם הוא נשמר עד כניסתו לתוקף. דניאל ויגלר, מהראשונים שעברו את ההכשרה לעריכת ייפוי כוח מתמשך של משרד המשפטים ומאז ערך מאות יפויי כוח לקהל לקוחותיו, הינו עו"ד ומגשר המתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. המשרד פועל על מנת לזהות את צרכי הלקוח והתאמת האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול הליכי המשפט. לקביעת ייעוץ ופגישה התקשרו 03-7444391

מגיל ינקות הורים מעניקים מתנות לילדיהם, תומכים בהם ומסייעם להם. עקב יוקר המחייה בישראל בעשור האחרון, רבים אינם מצליחים לממן את רמת החיים לה הורגלו מהכנסתם בלבד, ולבטח שאינם מצליחים לרכוש בכוחות עצמם דירה, ולכן, ההורים רבים ממשיכים להעניק לילדיהם מתנות, החל מסיוע כספי למחייה ולצורך רכישת דירה וכלה בהעברת זכויות בנכסים באופן מלא על שמם. אין בכך כל בעיה כאשר מקבל המתנה הוא רווק, אך כאשר מקבל המתנה בזוגיות ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מתחתן יש לכך לעיתים השלכות אשר אליהן צריך לשים לב. למרות שפעמים רבות בן בת הזוג מתקבל בחום רב והופך להיות חלק מהמשפחה, עדיין, הורים רבים אשר נתנו מתנות מעוניינים כי לבן/בת הזוג לא יהיו זכויות באותן מתנות שניתנו על ידם ותוהים כיצד יוכלו למנוע שהמתנה "תלך לאיבוד" אם חלילה יחסי ילדיהם יעלו על שרטון והם יעמדו בפני הליך גירושין. חוק המתנות (תשכ"ח – 1968 ) קובע כי מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה. דבר-המתנה יכול להיות מקרקעין, מיטלטלין או זכויות. המתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר המתנה או להימנע מעשותו. מחוק המתנה ניתן להבין כי מתנה על תנאי, צריכה להיות מפורשת וגלויה למקבל המתנה, באופן בו הוא יידע במפורש מה התנאים לקבלתה. לפיכך, כאשר מערכות היחסים בתוך המשפחה מתאפיינות בתמיכה והענקה ללא כל תמורה ניתן לסווג הענקת טובין או נכסים במסגרת זו כמתנה, אלא אם כן, יוכח מפורשות כי המתנה ניתנה כהלוואה או כנגד תמורה מוגדרת או בכפוף לתנאים כאלו ואחרים. כלומר, להורים יש יכולת לוודא שבמקרה של גירושין, המתנה שהם רוצים לתת לילדיהם תישאר בידי ילדיהם בלבד ובן/בת הזוג לא יוכלו לטעון כי יש להם זכויות במתנה שניתנה. אז איך יכולים ההורים להבטיח שמתנות שנתנו לילדיהם יישאר של ילדיהם גם אם חלילה ילדיהם יתגרשו? עריכת הסכמי מתנה ברורים יכולים בהחלט לסייע לשמירה על המתנה. בהסכמי מתן המתנה יובהרו תנאי המתנה וניתן לרשום כי המתנה הנה "מתנה על תנאי" התקפה כל עוד בני הזוג נשואים, ותנאים לגבי גורל המתנה במידה שיחסי בני הזוג יעלו על שרטון. במקרה ולא נחתמים הסכמי מתנה יהיה צורך ב "חובת הכרזה מוגברת": הוכחה כי התנאי על המתנה היה ידוע לצדדים באופן ברור כבר בעת מתן המתנה וכי לא מדובר ב"תנאי כבוש" שהוצג רק בעקבות הגירושין, ואין צורך לציין כי אין מדובר בעניין פשוט. דרך אחרת על מנת לתת מתנה לילדים ולהימנע מכך שהמתנה "תאבד" במקרה של גירושין, היא עריכת הסכם הלוואה. לעו"ד דניאל ויגלר המתמחה בדיני משפחה וירושה ניסיון רב במתן ייעוץ ותכנון משפחתי כלכלי ובעריכת הסכמי מתנה והלוואה בתוך המשפחה. צוות משרד עו"ד דניאל ויגלר פועל בנחישות, נאמנות ומקצועיות על מנת למקסם את תוצאות ההליך המשפטי ומעניק ליווי צמוד ומסור תוך מתן יחס אישי וגילוי רגישות לצרכי לקוחות המשרד.

בפברואר 2018 התגלה על ידי כתבת ערוץ מקרה הונאת זיוף צוואה על ידי נוכל שזייף את צוואותיהם של קשישים עריריים שהלכו לעולמם. אדם ערירי הוא אדם שאין לו קרובי משפחה. התחקיר הציף את החשיבות בעריכת צוואה המפרטת את רצונות המוריש לגבי חלוקת כספיו, נכסיו ורכושו, על אחת כמה וכמה כאשר המוריש הנו ערירי, ואם לא ידאג לענייניו מראש הוא חשוף יותר למעשה נוכלות מסוג זה. בתחקיר המדובר העבריין הפך למיליונר לאחר זיוף צוואתה והשתלטות על נכסיה של קשישה ערירית בשם רוזה ספינר, שלא הותירה צוואה לאחר מותה. זיוף צוואה עשוי לזכות את העבריין בנכסים וברכוש אשר הוא לא זכאי להם, ומכאן התמריץ הקיים לזייף צוואות של אנשים עריריים שאין בני משפחה שיפקחו וידאגו להם, ויוכלו להתנגד לקיום הצוואה המזויפת. כיצד הצליח לבצע את מעלליו? האפוטרופוס הכללי מפרסם אחת לכמה חודשים מודעות בהן מופיעים שמותיהם של נפטרים עריריים ללא קרובי משפחה, שהשאירו אחריהם נכסים ללא דורשים, וזאת בכדי שקרוב משפחה המזהה את שם הנפטר ויש בידו צוואה של המת, יוכל לדרוש את הנכס. הנוכל עקב אחר מודעות אלה ובדק האם המוריש הוא ערירי. מספר חודשים לאחר שעלתה מודעת האפוטרופוס הכללי בדבר נכסיה של ספינר, כשגילה הנוכל שהיא ערירית ערך צוואה מזויפת בה נכתב כי היא מורישה לו את כל נכסיה. לכל אדם אך בעיקר לעריריים, מומלץ לערוך צוואה עוד במהלך חייהם על מנת לקבוע מה יעשה עם רכושם ונכסיהם לאחר מותם, ולמנוע מראש מקרי הונאה. על פי הוראות חוק הירושה תשכ"ה-1965 נקבע שכאשר האדם נפטר העיזבון יעבור ליורשים שלו. לפי הדין חלוקת העיזבון אמורה להיעשות לפי מעגלי הקרבה למוריש, אך מאחר ולעריריים אין קרובי משפחה, ואם אין רצונם שהמדינה תקבל את רכושם ותקבע מה לעשות איתו, הם יכולים לקבוע בצוואתם למי יעבור רכושם. לדוגמה עמותות המטפלות בנושאים הקרובים ללבו של המוריש, גופי מחקר בהם הוא מעוניין לתמוך, או כל אדם אחר שהם חפצים ביקרו. באם האדם הערירי עשוי להחשב כלא כשיר בעת כתיבת הצוואה, או אם מדובר בקשיש העורך את הצוואה אז על מנת לתקף את הצוואה מומלץ שתהיה חוות דעת פסיכו-גריאטרית לתקף את עריכת צוואה ולהעיד על כשירות המוריש. באמצעות צירוף חוות דעת המאשרת את כשירותו של המוריש ,מחזק המוריש באופן משמעותי את תוקפה של הצוואה ומקטינה את הסיכויים כי יתעוררו חילוקי דעות לאחר לכתו לגבי רצונותיו הכנים וכשרותו הנפשית. למידע נוסף על כללי עריכת צוואה לחצו כאן ללא צוואה, ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה. זמן זה הוא פרצה עבור עברייני הונאות זיוף צוואות ועל כן ההמלצה היא לערוך את הצוואה בזמן בו האדם הערירי יכול לשקול למי ולאן יועברו כל נכסיו. משרד עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בעריכת צוואות ותכנון חלוקת ההון המשפחתי וירושה, ונותן מענה לכל הסוגיות וההליכים המשפטיים הקשורים לנושאים אלו. אם אין לכם עדין צוואה, זה הזמן לערוך צוואה מקצועית אצל עו"ד מומחה בעל ניסיון בטיפול מורכבים בנושאי צוואות וירושות. לתיאום פגישות יעוץ עם עו"ד דניאל ויגלר, התקשרו 03-7444391.

החוק החדש - "חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" שנכנס לתוקפו ביולי 2016, קובע כי בני זוג שמעוניינים להתגרש יהיו מחויבים להשתתף בהליך גישור לפני שיגיעו לדיון בבית המשפט או בבית הדין הרבני וכי לא תתאפשר האפשרות להגיש תביעות לפני שפנו להליך גישור מוסדר. הרציונל מאחורי החוק החדש הוא לאפשר לזוגות המתגרשים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ולהימנע מהליך משפטי, ארוך ומתיש הכולל לעיתים סחבת ממושכת בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הוצאות גבוהות וטלטלה רגשית. החוק החדש קובע שבני זוג המעוניינים להתגרש יופנו למעין הליך גישור, במטרה לבדוק אם ניתן לפתור את המחלוקות ביניהם ללא צורך בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט. בכדי להנגיש את שירותי הגישור לציבור ולספק שירותי גישור איכותיים הוקם מרכז "גישורין" - המרכז לגישור גירושין. גישורין הינו מרכז מגשרים בפריסה ארצית, אשר הוקם על ידי צוות של חמישה עורכי דין מנוסים מתחום דיני המשפחה והגירושין המוסמכים כמגשרים. המטרה המרכזית של המרכז היא לסייע לזוגות אשר מתגרשים להימנע מהליכים משפטיים יקרים, ולעזור להם לגבש הסכם משפטי הוגן אשר ימנע את הכאב והמערבולות המשפחתיות, החברתיות והכלכליות אליהם ניתן בקלות ליפול כאשר מנהלים הליך משפטי ארוך וקשה. עורכי הדין הפועלים במרכז מאמינים בהליך גישור כדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לפתרון סכסוכים, ופועלים לספק שירותי גישור איכותיים ומקצועיים במטרה להביא את הצדדים לחתימה על הסכם. עו"ד דניאל ויגלר הוא אחד מחמשת עורכי הדין הפועלים במרכז "גישורין".עו"ד דניאל ויגלר הוא בעל ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים ומאמין בגישור כדרך מאוזנת ונכונה להתגרש תוך יצירת הסכם חוקי המיטיב עם המשפחה. לכניסה לאתר "גישורין" לחצו כאן>>> https://www.gishurin.co.il/ למידע נוסף על חוק הגישור בישראל לחצו כאן>>> http://www.wigler-law.com/single-post/2016/07/24/danielwiglerdivorcelaw

פסק הדין של בית המשפט העליון דן במקרה של גירושין בהם קיים הסדר של משמורת פיזית משותפת על שלושת ילדיהם. שאלת מזונות הילדים נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע כי כאשר המשמורת הפיזית משותפת לגמרי ואין פערים כלכליים משמעותיים בין ההורים, ולכן אין הצדקה לחייב את האב בתשלום מזונות והוא פטור לחלוטין מהעברת כספים לאם לצורך מזונות הילדים. זאת, תוך הסתמכות על כך שכל אחד מההורים יישא במזונות הקטין בפועל, כאשר זה שוהה עימו (מודל זה מכונה לעתים "מודל הקיזוז המלא"). האם ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי משמורת פיזית משותפת ושכר כמעט זהה של ההורים מצדיקים הפחתה בדמי המזונות והמדור המוטלים על האב, אך לא פטור מלא. בית המשפט קבע כי במקרה של זהות בהכנסות ומשמורת פיזית משותפת יש להפחית ב- 50% את דמי המזונות, אותם הייתה מקבלת האם ועל פסק דין זה הוגש ערעור לעליון. חשיבות של פסה"ד באה לידי ביטוי בהיבטים היישומיים של עיקרון חלוקת ההוצאות בהתאם ליכולות הכלכליות ,בפרט ביחס לניהול ההוצאות שאינן מתקזזות בפועל. אלו הן כאמור ההוצאות שאינן תלויות שהות, כלומר אינן נוגעות לקיום היום-יומי של הילד. כאן טמון חידוש משמעותי נוסף של פסה"ד, המציע, כמנגנון ברירת מחדל, ניהול מרכזי של ההוצאות שאינן נוגעות לקיום יום יומי על ידי "הורה מרכז". ההורה המרכז יקבל לידיו תשלום עבור ההוצאות שאינן תלויות שהות, כפי שיוערך על ידי בית המשפט במסגרת פסק הדין, מההורה האחר, בהתאם לחלק היחסי של ההורה האחר בהכנסות. עוד קבע בית המשפט כי ככלל, ההורה המרכז יהיה זה ששימש כמטפל העיקרי של הילדים טרם הפרידה. מנגנון ההורה המרכז נועד ליצור מנגנון יישומי שאינו מתבסס על שיתוף פעולה בין ההורים לצד זאת, הותיר בית המשפט שיקול דעת רחב לערכאות הדיוניות לקביעת מנגנון יישומי אחר לטיפול בנשיאת ההוצאות שאינן תלויות שהות. במסגרת זו הציע בית המשפט פתרון נוסף לבעיית היישום, כגון חשבון בנק משותף של ההורים. עם זאת הדגיש ביהמ"ש כי פתרון זה מתאים בעיקרו להורים "המאופיינים במידת אמון ושיתוף פעולה גבוהה יותר בין הצדדים". למעשה פוסל בית המשפט את הגישה לפיה במצבי משמורת פיזית משותפת, כאשר הכנסותיהן הפנויות של ההורים שוות או דומות, ניתן לבצע "קיזוז מלא" של כלל הוצאות הקטין (וכפי שפסק בית המשפט ) .בית המשפט רואה בסיפוק צורכי הילד את האינטרס החשוב ביותר במכלול האינטרסים שבסכסוך הכולל, ואינו מותיר דבר ליד המקרה. לסיכום: במצבי משמורת פיזית משותפת, כאשר הכנסותיהם הפנויות של ההורים דומות או שוות, ההוצאות תלויות השהות (כולל המדור) מתקזזות באופן שווה. על ביהמ"ש להעריך את ההוצאות הנוספות שאינן תלויות שהות, וכברירת מחדל לייעד לאחד ההורים את תפקיד ההורה המרכז אליו יעביר ההורה האחר מחצית סכום זה מדי חודש. #גירושים #רכוש #גירושין #הליכיגירושין #הורהמרכז #מזונות

בשנים האחרונות קיימת עליה במספר הזוגות המתגרשים בכל שנה בישראל . למרות שהסיבות לגירושין רבות ומגוונות. בכל הקשור לילדים, למשבר הגירושין השלכות דומות ברוב המקרים, והם חווים את הגירושין של הוריהם כטראומה קשה ביותר. הרי כל אשר הכירו, וכל תחושת הביטחון שהייתה להם מהתא המשפחתי המאוחד מתאדה כלא היה כתוצאה מהגירושין. והילדים נותרים בתחושות קשות אשר ילוו אותם לאורך ילדותם, בגילאי ההתבגרות ולעיתים אף לאחר מכן לאורך כל חייהם כבוגרים. יש לזכור שגירושין של ההורים הינה החלטה שנכפית על הילד, ולא החלטה שהוא קיבל בעצמו, והחלטה זו גורמת לשינויים רבים ופתאומיים בחייו. גירושין עלולים ליצור ריחוק גאוגרפי מאחד ההורים, וילד אשר רגיל לראות את שני הוריו בכל ימות השבוע צריך פתאום להתרגל לעובדה כי תהיה לו חלוקת ימים וזמני שהות עם כל אחד מהוריו. לפעמים השינויים שכורכים בגירושין גורמים לכך שהילדים לא רק נפרדים מחיי המשפחה והתא המשפחתי המכור והבטוח, אלא כרוכים במעבר של עיר ואף מדינה או שינוי במוסד לימודים. כל ילד והגירושין שהוא חווה, אך המכנה המשותף לכל ילדי הגירושין הוא איבוד הבסיס היציב והחם שהיה להם טרם החלו הוריהם בהליך גירושין. בני זוג במשבר של הליך גירושין, בוודאי בהליך גירושין קשה בעל תחושות רגשיות שליליות וקשות, לא רואים דבר לנגד עיניהם למעט הרצון לסיים את הליך הגירושין באופן אשר ייטב עמם באופן האופטימלי (בדרך כלל מד ובר בהישגים כלכליים כאלו ואחרים שכל אחד מבני הזוג רוצה להשיג על חשבון משנהו). אך על בני זוג העומדים בפני גירושין, מכל סיבה שהיא, לזכור תמיד כי פעם שררה אהבה גדולה ביניהם, וכי למרות הגירושין עדיין יש ביניהם חיבור נצחי וקדוש שהוא ילדיהם המשותפים. לפיכך, לפחות למען הילדים במסגרת ניהול הליכי גירושין יש להימנע מפעילות המחריפות את המשבר ופוגעות בסופו של יום בעיקר בילדים, כגון: הגשת תלונות כוזבות במשטרה וצווי הרחקה ללא כל עילה ורק במטרה לפגוע בצד שכנגד, הפעלת אלימות כלכלית או ניסיון פגיעה במשלח ידם של בן/בת הזוג, וכל זאת מתוך מחשבה פסולה שהדבר יגרום לבן/בת הזוג להיבהל ולהיכנע לתכתיבים ודרישות כאלו ואחרות במסגרת הליכי הגירושין. התנהלות כזו אולי תצליח לפגוע בן/בת הזוג ואולי לא, אך דבר אחד בטוח, היא תחריף את המשבר והמאבק, ותגרום לאווירה של עוינות ושנאה אשר תפגע בעיקר בילדים. ילדים חשים וחווים את היטב את הסכסוך בין ההורים, ומעטים הם ההורים בעלי אינטליגנציה רגשית כה גבוהה שגם במסגרת הליך הגירושין ידעו לעשות הפרדה בין הילדים ובין הליך הגירושין וימנעו מלערב את הילדים בסכסוך. אין דרך לתאר את הנזק שעלול להיגרם לילדים כתוצאה מהליך גירושין. כאמור, גירושין זאת טראומה קשה ביותר (על פי מחקרים טראומת הגירושין שנייה רק לטראומת פטירה של קרוב משפחה אהוב), ולכן, יש לדעת ולהפנים, שלילדים בכל גיל מדובר פשוט באסון. משפחתם מתפרקת, האדמה היציבה שהייתה להם נשמטת תחת רגליהם והזעזוע בחייהם והחרדות קשים מנשוא. לא משנה מה סיבת הגירושין, לא משנה עד כמה להבות השנאה בין בני הזוג גבוהות, חובה להוציא ולהרחיק את הילדים "מהמשחק". את "המלחמות" תנהלו במסגרת הליך גישור או בבתי המשפט אבל לא מול, ועל חשבון הילדים. זה לא קל, אבל בסופו של יום לכל דבר יש סוף, גם להליך הגירושין, והתשובה לשאלה אם בסוף ההליך לילדים יהיו צלקות ופגיעות נפשיות חסרות מרפא תלויה רק בכם וביכולת שלכם להרחיק אותם מהלהבות. ילדים של זוג אשר נמצא בהליך גירושין, יכולים לחוש כלפי הוריהם כעס, על כוונתם להיפרד ולגרום לפירוק המשפחתי. לא פשוט להפוך את השלכות הגירושים על הילדים לקלות יותר, אך על ההורים להיות ערניים לכל תרחיש, להיות קשובים וסבלניים לילדיהם ולסייע להם בכל קושי שיפגשו בדרך בעקבות הגירושים. חשוב לשמור על גישה חמה, מחבקת ומרגיעה כלפי הילדים, לספק שגרה חדשה ויציבה עד כמה שניתן, עליה הילד יוכל להישען ולחוש שוב תחושת בטחון. בנוסף, קבלת סיוע מקצועי יכולה לעזור רבות, תעניק אוזן קשבת נוספת, אשר תעזור לילד לצלוח את התקופה הזו ואף לצמוח ממנה. דניאל ויגלר הינו עו"ד ומגשר המתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. לעו"ד דניאל ויגלר תואר ראשון L.L.B במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני L.L.M במשפטים מאוניברסיטת תל אביב במסלול התמחות במשפט אזרחי. עו"ד דניאל ויגלר הוא עו"ד מיומן וחריף, בעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. ליצירת קשר לחצו>> #ילדים #בנינוער #הליכיגירושין #גירושין #נישואיןוגירושין

פסק דין חדש של העליון הכריע במחלוקת רבת שנים ששררה בערכאות השיפוט הנמוכות בכל הקושר לקביעת דמי המזונות במצב של משמורת משותפת על הילדים. בשנים האחרונות משמורת משותפת על הילדים, לאחר פרידה וגירושין, הפכה נפוצה יותר ויותר, וזאת בניגוד למצב ששרר בעבר על פיו האם קיבלה משמורת בלעדית על הילדים כמעט בכל המקרים ואילו האבות נהגו לקיים זמני שהות עם ילדיהם. התפיסה שטובת הילדים לשהות מרבית הזמן עם אמם חלפה מהעולם, וכיום נקודת ההנחה היא שלאבות יכולות הוריות שוות, ויש הגורסים שטובת הילדים היא כי ישהו באופן שווה עם כל אחד מהוריהם לאחר הגירושין. לעניין המשמורת המשותפת השלכה ישירה בכל הקשור לתשלום דמי המזונות עבור הילדים. עד לפסק דין זה נהוג היה ברוב המקרים לפעול ע"פ הפרשנות ההלכתית המקובלת של הדברים, אב יהודי חב לבדו ובאופן מוחלט בתשלום המזונות הילדים, הן במהלך חיי הנישואין והן לאחריהם. וכך יצא שבעבר, לאחר הגירושין, כאשר לרוב הילדים נשארו במשמורת האם והאב קיים עמם זמני שהות, האב העביר לאם מדי חודש אלפי שקלים בחודש עבור כל ילד לצורך מימון עלות צרכיו, וזאת גם אם האם אף הייתה אמידה יותר ממנו, וגם אם קיים עם ילדיו זמני שהות רחבים. המצב הנ"ל אף שרר כאשר נקבעה משמורת משותפת, ואט אט עם השנים החלו ביהמ"ש להפחית את דמי המזונות שעל האב לשאת עבור ילדיו במצב בו המשמורת משותפת והיו אף ערכאות שיפוטיות שקבעו שכאשר האם מרוויחה יותר מהאב או שמשכורותיהם שוות, כי האב לא ישא בתשלום דמי מזונות עבור ילדיו כאשר המשמורת משותפת. הבעיה העיקרית הייתה חוסר אחידות בין בתי המשפט בישראל לגבי גובה התשלום שיש לקבוע במצב של משמורת משותפת והכנסות זהות או כמעט זהות של ההורים, ועל כך הוגש הערעור לעליון. הפסיקה התקדימית של העליון ניתנה בהרכב מורחב של שבעה שופטים שדנו בשתי עתירות של אבות, שאוחדו לערעור אחד, ובו טענו האבות כי הגרושות שלהם מרוויחות יותר מהם או כמוהם בדיוק, אך הם נדרשים לשלם להן מזונות. השופטים קבעו כי הדין הקיים המחייב את האב בנשיאה בלעדית במזונות ההכרחיים - עלול להותיר את האב בלא המשאבים הדרושים לו כדי להבטיח את רווחת הילד ואת טובתו עת הוא שוהה עמו, כמו גם ליצור קושי כלכלי ממשי עבור האב עצמו. ביהמ"ש העליון סקר בפסק דין ארוך ומקיף את סוגיית אופן תשלום דמי המוזנות בישראל וההתפתחות של השנים האחרונות בענייו מזונות ילדים, וקבע בסופו של יום כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. פסיקה זו שמה סוף למחלוקת שהייתה בכל הקשור לתשלום דמי מזונות במצב של משמורת משותפת כאשר מצבם הכלכלי של ההורים שווה או קרוב לכך. אין חולק כי לאור פסק דין זה, מעתה ואילך, כאשר ביהמ"ש לענייני משפחה יפסקו מזונות במצב של משמורת משותפת של הורים בעלי יכולות כלכליות זהות, כי לרוב יקבע כי כל אחד מההורים ישא במחצית עלות צרכי הילדים, או במילים אחרות, כל הורה ישא בעלות צרכי הילדים לרבות עלות המגורים של הילדים, בזמן שהילדים שוהים במחיצתו, והאב לא יצטרך להעביר לידי האם מאומה בגין מזונות. השאלה היא, מה יפסקו ביהמ"ש לענייני משפחה במצב בו המשמורת משותפת אך זמני השהות אינם שווים לחלוטין, אלא כמעט שווים (מצב בו הילדים למשל שוהים אצל האב רק 40% מהזמן ולא באופן שווה לאם) ומאיזה פער שכר בין ההורים, יפסוק ביהמ"ש כי אין צורך בחיוב האב בתשלום מזונות. ודבר נוסף כדאי להדגיש, פסק הדין העביר מעין מסר לכך שמשמורת משותפת אינה דבר מובן מאליו, במטרה להרתיע אבות אשר דורשים לקבל משמורת משותפת רק ממניעים ושיקולים זרים שבכך יצליחו להפחית או לבטל לחלוטין את תשלום דמי מזונות הילדים. ולמעשה, בפסק הדין הקשיחו את תנאי הסף לקבלת משמורת משותפת. במקרים רבים משמורת משותפת נראית כפתרון ראוי וטבעי, אך יש לה מחיר כלכלי שלא כל זוג הורים פרודים יכול לעמוד בו. על כן ראוי לתת את הדעת מראש ליכולת הכלכלית של ההורים לעמוד במשמורת משותפת ולהשלכותיה של משמורת כזו על רווחת הילדים בנסיבות הספציפיות של כל משפחה. כמו כן יש לשקול גם חלופות אפשריות אחרות של שיתוף הורי שאינן כרוכות בהכרח במשמורת משותפת, לפחות בשלב ראשון שלאחר הפרידה ועד להתבססות מחדש של בני הזוג, או לקביעת תנאים למשמורת משותפת, לאו דווקא שווה, שיצמצמו את היקף הפגיעה בהורים ובילדים. ביהמ"ש העליון שם בפסק הדין סוף למחלוקת ספציפית בעניין תשלום מזונות במצב של משמורת משותפת והכנסות זהות של ההורים, אך הותיר פתח פרשנות רחב לערכאות הנמוכות בבואן לפסוק מזונות בכל המצבים האחרים, ויש לא מעט כאלה. לכתבה המלאה ב-ynet ובה הפסק דין המלא לחצו>> https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4991396,00.html לכל הכתבות בנושא גירושין ודיני משפחה לחצו >> ליצירת קשר עם עם עו"ד דניאל ויגלר >> #מזונות #משמורת #הליכיגירושין #עודלעניינימשפחה #זמנישהות

בני זוג חד מיניים בישראל, המעוניינים להינשא אינם יכולים לעשות זאת בישראל. הסיבה לכך היא שדיני הנישואין והגירושין בישראל הינם בסמכות בית הדין הרבני וחלה עליהם ההלכה היהודית אשר אינה רואה בעין יפה זוגיות בין בני זוג מאותו המין, וזאת בלשון המעטה. ישראל אינה המדינה היחידה בעולם אשר אינה מאפשרת נישואין שכאלו, אך לא מעט מדינות בעולם כן מאפשרות לזוגות חד מיניים להתחתן, כגון: אורוגוואי, איסלנד, אירלנד, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, ברזיל, דנמרק, דרום אפריקה, הולנד, הממלכה המאוחדת, לוקסמבורג, נורבגיה, ניו זילנד, ספרד, פורטוגל, צרפת, קולומביה, קנדה, שוודיה וגרינלנד, פינלנד. לפיכך, בני זוג חד מיניים המעוניינים להינשא זה לזה או זו לזו יוכלו לעשות זאת רק בחו"ל במדינות בהן הדבר מתאפשר, וישראל תכיר בנישואין אלו, ובני הזוג יוכלו להירשם במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות שלהם כנשואים. ומה בדבר יחסי הממון בין בני זוג חד מיניים אשר נישאו זה לזו? איזה דין יחול עליהם? זוגות חד מיניים בישראל המקיימים בית משותף ומשק משותף, מבחינה משפטית יחסיהם מקבילים לאלה של ידועים בציבור, ועל כן הלכת השיתוף ברכוש תחול על יחסיהם. אין מדובר בהלכה גורפת וכל מקרה ייבדק לגופו, ויהיו בני זוג שלגביהם יקבע כי אין ביניהם שיתוף ברכוש לעומת בני זוג אחרים שכן. כאשר בני זוג חד מיניים נותנים תוקף משפטי לזוגיות שלהם באמצעות הנישואין האזרחיים, הם למעשה מצהירים כי רצונם שהלכת השיתוף הרכושי תחול עליהם החל מיום הנישואין (אלא אם קבעו אחרת במסגרת הסכם ממון). עוד יש לציין, שבמקרה של פרידה וגירושין של בני זוג מאותו המין עלולות לצוף בעיות סבוכות שהחוק אינו מסדיר אותם לדוגמא: בית המשפט לא מכיר בהורות הלא ביולוגית של אחד מצדדי הורים בנישואים חד מיניים. מה שעשוי להיות מורכב במצב של פרידה כאשר מעורבים ילדים. בן זוג יתקשה לתבוע מזונות מבן זוגו, כפי שאישה יכולה לתבוע מזונות מבעלה. לא נקבע מנגנון של גירושין בין בני זוג מאותו המין במקרה של פרידה. הפסיקה עשתה צעד חשוב לקידום ההכרה בזוגיות החד מינית, למרות זאת עדין קיימים תחומים רבים בהם החוק אינו מוסדר לכן, אם אתם בזוגיות חד מינית וברצונכם להינשא בנישואים אזרחיים, מומלץ מאוד לעשות זאת בליווי, ייעוץ וסיוע של עורך דין מנוסה לענייני משפחה. עו"ד דניאל ויגלר הוא עו"ד מיומן וחריף, בעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. לעו"ד דניאל ויגלר יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. המוטו של משרד עו"ד דניאל ויגלר הוא לחימה ללא פשרות עבור לקוחותיו בערכאות השיפוטיות ומתן תמיכה ואוזן קשבת ללקוחותיו, הן במהלך ניהול ההליכים המשפטיים והן לאחר סיומם. #נישואיןוגירושין #הסכםממון #עריכתהסכםממון #נישואיםאזרחיים #נישואיםחדמיניים #עודלעניינימשפחה #ביתדיןלעניינימשפחה

במקרים רבים עת בני זוג עומדים בפני גירושין, קיים חשש שאחד מבני הזוג יברח מהארץ במטרה לסכל חלוקת רכוש או לחמוק מתשלומים, ואף על מנת להבריח רכוש שבבעלותו בחו"ל. כאשר קיים חשש שבן/בת הזוג יברחו מהארץ חובה לעתור לביהמ"ש או לביה"ד (תלוי היכן הצד המגיש מתכוון לנהל את הליך הגירושין) בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד בן/בת הזוג, וכאשר יש ידיעה ברורה שבן/בת הזוג עומד לברוח, יש לעשות זאת, וניתן לעשות זאת, אך בטרם הגשת התביעה. גם במסגרת החוק החדש, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, הקובע תקופה בה יעשה ניסיון ליישוב סכסוך ואשר בה לא ניתן להגיש תביעות, אפשר המחוקק להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ, נוכח החשיבות במניעת מצב בו אחד מהצדדים יברח מישראל ולא יהיה ניתן לבצע ולממש את פסק הדין שינתן נגדו במסגרת ההליכים המשפטיים. המצבים נפוצים בהם מוגשת בקשה לצו עיכוב יציאה מארץ: רצון של אחד הצדדים לברוח מישראל בכדי לא לתת או לקבל גט: צו עיצוב יציאה בכדי להבטיח את קיומם של הליכי גירושין תקינים למשל: לברוח לחו"ל ולהותיר אישה עגונה ללא ניסיון לשלום בית, להבריח רכוש משותף ולהסתיר נכסים ,להרחיק את הילדים ולהעביר אותם לארץ אחרת. הבטחת מזונות – צו עיכוב יציאה במטרה למנוע בו בן הזוג או הורה (בד"כ אבות) יברחו מישראל בכדי שלא ניתן יהיה לאכוף נגדם פסק דין לתשלום מזונות. חשש מאי קיום התחייבויות לחלוקת רכוש ולאיזון משאבים: צו עיכוב יציאה במטרה למנוע מבן/בת הזוג לברוח מהארץ ולחמוק מביצוע תשלומים כאלה ואחרים בהם הוא מחויב או במטרה להבריח רכוש אשר מצוי בבעלותו בחו"ל. חשש לחטיפת קטינים – צו עיכוב יציאה מן הארץ בכדי למנוע מצב בו אחד מבני הזוג חוטף קטינים לחו"ל, דבר אשר מסב נזק כבד הן לקטינים והן להורה אשר נותר בישראל ואשר ייאלץ לנהל הליכים קשים ויקרים להחזרת הילדים. הגשת הבקשה כרוכה בפתיחת תיק בביהמ"ש בו תוגש הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ ותשלום האגרה, ובהפקדת התחייבות עצמית, ערבות ואף לעיתים עירבון לצורך כיסוי הנזקים שייגרמו למי שניתן נגדו הצו, במידה שיסתבר שלא הייתה כל עילה מלכתחילה לעתור בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו. לאחר הגשת הבקשה יועבר העתק של הבקשה אל הצד השני לקבלת תגובה. בעבר נחשב עיכוב יציאה מן הארץ אמצעי כפייה הבא לסייע במימוש הדין המהותי. גישה זו השתנתה במהלך השנים במשפט הישראלי בעיקר עקב חקיקת חוקי היסוד. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל, ועל כן, ביהמ"ש לא נותנים צווים אלו בנקל. ביהמ"ש יבחן את הפרמטרים הבאים: קיום ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. בקשות לצו עיכוב יציאה מן הארץ מוגשת כבקשת ביניים במסגרת ההליך העיקרי. מן הסתם, אם מדובר בתביעת סרק חסרת עילה, הרי שביהמ"ש לא יתן במסגרתה צו עיכוב יציאה מן הארץ. שקיים חשש סביר הצד אשר נגדו הוגשה הבקשה, אכן עומד לצאת מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין. שהבקשה עומדת במבחן מאזן הנוחות, כלומר, שמגיש הבקשה מוכיח שהנזק שייגרם לו, היה ולא יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ גדול מהנזק שייגרם לצד השני, במידה שיוצא נגדו צו עיכוב מן הארץ. שיקולי יושר: האם מבקש הצו נהג בתום לב בניסיונו למנוע יציאת הצד שכנגד מישראל ואם היה ניתן להגיש סעד זמני פחות פוגעני בכדי לשמור על זכויות מבקש הצו, כגון עיקול וכיוצ"ב. אדם שניתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול להגיש בקשה לביטולו ואף להציע ערבות מתאימה לביצוע התחייבויותיו. בית המשפט בוחן במקרים אלו את מהות הסיכון המובטח בצו עיכוב היציאה מן הארץ וקובע מהן הערבויות הנדרשות על מנת להסיר את הצו. הואיל וביהמ"ש בישראל שוקלים בכובד ראש אם לקבל בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ, בשל הפגיעה הקשה בחופש התנועה, והואיל התנאים להוצאת הצו הינם ברף הוכחה גבוה, מוטב כי מבקש הצו בביה"ד הרבני או בביהמ"ש לענייני משפחה יגיש הבקשה כשהוא מיוצג על ידי עו"ד המופיע בערכאות משפטיות אלו כדבר שבשגרה. #גירושין #מזונות #צועיכוביציאה