Search Results

רגע לפני שאתם בוחרים עו"ד שילווה אתכם בתהליך הגירושין, כדאי שתקראו את זה... מתגרשים?! להלן 5 מדדים לבחירת עו"ד שילווה אתכם בתהליך בחירה נכונה של עו"ד גירושין יכולה לשנות את התהליך עבורכם כימיה אישית כימיה אישית חשובה תמיד בין ע"ד ולקוח, בתיק גירושין חשובה אף עוד יותר, הליווי הצמוד והאינטנסיבי בתקופת ההליך עשוי להיות פחות מתוח כאשר העו"ד המלווה מגלה יכולת הקשבה והכלה ועומד לצדך במידת הצורך. מומחיות התמחות בדיני משפחה הינה תנאי הכרחי, התחום כול כך רחב ודורש ידע מקצועי וניסיון בפועל – בבתי משפט, בבתי דין רבנים ובדיוני מו"מ מול הצד שכנגד. אסטרטגיה עו"ד לדיני משפחה מקצועי וותיק ינתח את תיק הגירושין על פי רמת מורכבותו ויציג אסטרטגית פעולה התואמת לרצונות הלקוח ולאפשרויות המשפטיות העומדות לפניו בתיק. בלי הפתעות! מתוך הבניית דרך ובניית מהלכים מחושבים. עו"ד שהוא גם מגשר לעיתים תיק גירושין עשוי להסתיים בתום תהליך נכון של גישור עו"ד שהוא גם מגשר עשוי לעזור לזוג המעוניינים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ורוצים להימנע הליך משפטי ארוך ומתיש הכולל סחבת ממושכת בין בתי המשפט, הוצאות גבהות וטלטלה רגשית. זמינות עו"ד גירושין חייב להיות זמין, להגיב מהר, לחזור עם תשובות בזמן סביר ולהבין ולהכיל את הסיטואציה של הלקוח ואת הטלטלה שהוא עובר. רצוי לבחור את עורך הדין שיטפל בעניין בקפידה יתרה. לפגישת יעוץ ופרטים נוספים התקשרו 03-7444391 #גירושין

בשנת 2005 מונתה והוועדה הציבורית לנושא "אחריות הורית בגירושין" בראשות פרופ' דן שניט, אשר למסקנותיה השפעות רבות בפסיקות בתי המשפט בסוגיית המשמורת וזמני השהות. ועדת שניט התבקשה לבחון את הכללים הקיימים ביחס לשיתוף ולחלוקה של האחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה שקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ואת יישומם בפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט לענייני המשפחה ובבתי הדין הדתיים. עיקרי המלצותיה של הוועדה: עיגון בחוק של זכויות הילד ביחסים שבין הילד לבין הוריו, לאור אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989 אשר מדינת ישראל אשררה בשנת 1991. בין הזכויות האלה, כלולה זכותו של הילד לקשר עם הוריו ובני משפחתו גם כאשר הוריו נפרדו. קביעה בחוק של תפיסת האחריות ההורית על פי האמנה, במקום האפוטרופסות של ההורים שבחוק הנוכחי. על פי תפיסה זו, לשני ההורים יחד הסמכות לדאוג למימוש זכויות הילד, לרבות כאשר ההורים נפרדו. קביעה בחוק של עיקרון טובת הילד על פי האמנה, כשיקול ראשון במעלה, שינחה את ההורים ואת בית המשפט למשפחה או בית דין דתי כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה, בעניין אופן מימוש זכויות הילד על ידי הוריו. ביטול "חזקת הגיל הרך" היות וזכותו של הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם, אין לפי החוק המוצע מקום להמשיך את החזקה הנוהגת כיום לפיה ילד עד גיל שש יהיה בחזקת האם. לכן, קובע החוק קווים מנחים להורים ולבית המשפט כשההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם להסדרת חלוקת האחריות ההורית, מימושה וכיצד יש להפעיל את עיקרון טובת הילד. קביעה בחוק של חובת ההורים ליישב ככל האפשר חילוקי דעות ביניהם בעניין אופן מימוש זכויות הילד, באמצעות מגשר או מטפל מקצועי, היות וההתדיינות המשפטית בעניינו של הילד לרוב פוגעת באופן ממשי בטובתו. כדי לצמצם את הצורך בהתדיינות בעניינו של הילד, מציעה הוועדה שהפנייה לבית המשפט למשפחה או לבית דין דתי לא תהיה באמצאת כתב תביעה אלא באמצעות בקשה ליישוב סכסוך. חובת ההורים לגבש הסכם הורות בעת שהם נפרדים, במישרין או באמצעות מגשר או מטפל מקצועי, למימוש אחריותם להתפתחותו המיטבית של הילד, לבריאותו, לחינוכו ולקשר עם כל אחד מהוריו ובני משפחתו לאחר הגירושין. קביעת קווים מנחים לבית המשפט למשפחה או בית דין הרבני להסדרת מימוש האחריות ההורית לטובת הילד על פי צרכיו האישיים ויכולות הוריו, כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכם הורות בעצמם. כמו כן, הסמכת בית המשפט למשפחה או בית דין הרבני לנקוט באמצעים שיביאו לכך שכל הורה ימלא את אחריותו ההורית על פי הסכם ההרות או הסדר ההורות שקבע בית המשפט. הסדרת כללי השימוש במומחים מקצועיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים על ידי בית המשפט למשפחה או בית דין דתי לקביעת הסדר ההורות. מכיוון שריבוי הבדיקות והאבחונים עלול לפגוע בטובת הילד, מוצע שבית המשפט יגביל עצמו בפניות לקבל חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר למקרים בהם התעורר חשד להפרעת אישיות או להפרעת התנהגות ממשית אצל הורה או ילד. הוועדה ממליצה על צורת חוות הדעת של המומחה, הפסיכולוג או הפסיכיאטר, ומקורותיה. היא קוראת לארגונים המקצועיים שלהם, לקבוע את הכלים המקצועיים שעליהם תתבסס חוות הדעת וכן הכשרה מתאימה למומחה שיגיש אותה לבית המשפט למשפחה או לבית דין הרבני. עורך דין דניאל ויגלר מתמחה בטיפול בתביעות משמורת ושינוי משמורת, וכן, בתביעות הנוגעות לזמני שהות ולהפרות של זמני השהות. לקביעת שיחת ייעוץ ניתן להתקשר 03-7444391 ליצירת קשר לחצו>> לכל הכתבות לחצו>> לתחומי ההתמחות של משרדינו לחצו>> #משמורת #גירושין #עודדניאלויגלר #גירושים

חלוקת הרכוש הינה נושא מורכב ורגיש אשר מהווה במקרים רבים את ליבת המחלוקת בהליך הגירושין. הרי כל אחד מבני הזוג רוצה להגיע לתוצאות האופטימליות ולהמשיך בחייו ברווחה כלכלית, תוך שלחלוקת הרכוש השפעה רבה לכך. מהו חוק יחסי ממון? סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע בהוראותיו את הכלל לאיזון משאבים בין בני זוג, לפיו עם התרת הנישואין, או בפקיעתם, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג. המחוקק קבע חריג לכלל זה, אשר מצוי בהוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המקנה לביהמ"ש סמכות לסטות מהכלל הקבוע בנסיבות מיוחדות, וזאת במקרים בהם חוסר האיזון בולט באופן מיוחד. יש לציין כי שימוש בסעיף זה אינו שכיח. מה נכלל בהגדרת הרכוש? הרכוש כולל בתוכו את כל הרכוש שנצבר החל מיום הנישואין ועד למועד בו חיי הזוגיות הסתיימו (המכונה "מועד הקרע"). ברוב המקרים מדובר בנדל"ן, רכבים, חסכונות משותפים, זכויות סוציאליות, עסקים וחברות כמו גם המיטלטלין של הצדדים אשר לעיתים הינו יקר ערך. יש לציין שנדל"ן הרשום על שם שני הצדדים מחולק לעיתים רבות בהליך של פירוק שיתוף. מידע נרחב על פירוק שיתוף בדירה>> מה לא ניתן לחלוקה? רכוש שהיה בבעלות מי מהצדדים טרם חתונתם. מתנות או ירושות שניתנו במהלך נישואין. יש להדגיש, שאומנם רכוש זה על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו ניתן לחלוקה, אך התנהלות הצדדים במהלך חיי הנישואין עלולה להביא לכך שביהמ"ש יפסוק שגם רכוש זה יחולק בין הצדדים בעת גירושין, ומכאן החשיבות שיש להסכם ממון אשר מטרתו, בין השאר, היא להגן באופן מוחלט על רכוש שהיה בבעלות מי מהצדדים טרם הנישואין, מתנות וירושות. מידע נרחב על הסכמי ממון>> למי נתונה הסמכות לדון בעניין חלוקת הרכוש? החוק במדינת ישראל חילק את הסמכויות לדון בענייני משפחה לשתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מצד אחר. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות דיון ייחודיות (דוגמת גירושין, שהיא סמכות בלעדית של בית הדין הדתי) או סמכויות דיון מקבילות (למשל סוגיית רכוש או מזונות). יש להדגיש, ששתי הערכאות אינן יכולות לדון בו זמנית באותו הנושא, לכן הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקבל את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג. אם מוגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני והתובע כורך את ענייני הרכוש בתביעת הגירושין אזי הסמכות נתונה לבית הדין הרבני. אך אם הוגשה תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה קודם – לא תהא סמכות לבית הדין הרבני לדון בענייני הרכוש. לפרטים נוספים אודות מרוץ הסמכויות>> מה הדין לגבי חובות שנצברו לבני הזוג? חובות שנצברו במהלך הנישואין נחשבים כחובות משותפים, פרט לחובות שאין אפשרות לשייכם לתא המשפחתי בשום אופן (כגון חובות בשל הימורים הנוגדים את החוק וכו'). אם אחד מבני הזוג צבר חוב לצד שלישי, אין לצד זה זכות תביעה כנגד בן זוגו של החייב אלא אם יוכיח אחרת , דבר אשר דינו מורכב על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהליך גירושין. כיצד מחלקים בפועל את הרכוש? בדיקת כל הנכסים והזכויות הרשומים על שני הצדדים לרבות שווים, וזאת לעיתים באמצעות מומחים, כגון רואי חשבון, אקטוארים, שמאיים ומומחים להערכת שווי חברות. ביצוע הבחנה בין רכוש שהוא בר חלוקה לבין רכוש שעל פי הוראות חוק יחסי ממון אינו בר חלוקה. קביעת "מועד הקרע" – מה "מועד הקרע" שממנו ואילך נפסקת צבירת הרכוש המשותפת שהחלה במועד נישואיי בני הזוג, לאחריו כל צד כבר צובר רכוש בנפרד. רכוש הרשום על שני הצדדים מן הסתם מחולק בחלקים שווים בניהם ואילו לגבי הזכויות והנכסים שרשומים על כל צד בנפרד מתבצע איזון משאבים על מנת לחלקו בצורה שווה. לעוד מידע בנושא גירושין, וחלוקת רכוש >> לכתבות נוספות בנושא חלוקת רכוש ושיתוף בדירה >> עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, בעל מיומנות, ידע וניסיון רב ומקצועי בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. #הסכםממון #רכוש #חלוקתרכוש #הליכיגירושין #גירושים

החוק החדש שעומד להיכנס לתוקף ביולי 2016, מחייב את בני הזוג לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך ביניהם באמצעות גישור. הרציונל מאחורי החוק החדש היא לאפשר לזוגות המתגרשים לסיים את הפרידה במהירות האפשרית, ולהימנע מהליך משפטי, ארוך ומתיש הכולל לעיתים סחבת ממושכת בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הוצאות גבוהות וטלטלה רגשית. החוק החדש קובע שבני זוג המעוניינים להתגרש יופנו למעין הליך גישור, במטרה לבדוק אם ניתן לפתור את המחלוקות ביניהם ללא צורך בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט. כעו"ד המתמחה בתחום זה סקרתי את הפרסומים בתקשורת ואספתי עבורכם בכתבה זו תקציר מהסקירה התקשורתית שהועלתה בחודש האחרון בנושא זה. Ynet- גישור חובה למתגרשים תקציר הכתבה: בשל העובדה שמכל התהליך מושפעים רבים אחרים, למן הילדים, דרך המחירים החברתיים הגדולים של הצלקות שנותרו, ועד למערכת המשפט הקורסת גם בשל עיסוקה המופרז בנושאים משפחתיים - טוב עושה הצעת החוק שמחייבת את בני הזוג לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך מגשרת ומתווכת. לכתבה המלאה באתר Ynet לחצו משפטי- חוק גישור חובה והשפעתו על הליך הגירושין בישראל לחוק תהיה השפעה על הדרך בה מתגרשים בני זוג בארץ. על החוק, השינויים, האפשרויות העומדות בפני זוג שניצבים בפני גירושין - בכתבה שלפניכם. תקציר הכתבה: גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה) (להלן: 'החוק') אשר יכנס לתוקף ביולי 2016, עומד לשנות מהקצה לקצה את הדרך בה מתגרשים אנשים בישראל. בבסיסו של החוק נמצאת ההבנה של המחוקק שיש לעזור לאנשים שמתגרשים להימנע ככל האפשר ממלחמות גירושין בבית המשפט. כדי למנוע מלחמות אלו, החוק קובע שבני זוג המעוניינים להתגרש, לא יוכלו להתחיל במלחמה בבית המשפט לפני שהוכיחו שעשו כל שניתן בידיהם להגיע להסכמות בגישור ובהסכמה. לכתבה המלאה באתר משפטי לחצו Lawguide -חוק חדש מחייב גישור בין זוגות לפני גירושין החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שעבר לאחרונה בכנסת, מאפשר למדינה לכפות גישור על בני זוג שנמצאים בהליכי פרידה. לכתבה המלאה באתר lawguide לחצו Ynet -החוק שמשנה את הליך הגירושים: טוב או רע? עוד כמה חודשים ייכנס לתוקף החוק שמחייב פתיחת הליך גישור לפני הגשת תביעת גירושים. האם כך תיחסך התדיינות משפטית מכוערת, או שהפרצות שנותרו ינוצלו לרעה? ואיך יטפלו עובדים סוציאליים מעטים בכל הפניות שיגיעו? לכתבה המלאה האתר Ynet לחצו קול השרון- משפטנים: חובת הגישור בהליכי גירושין תמיט אסון על מערכת המשפט יוזמי החוק טוענים שהוא יחולל מהפיכה בתחום הגירושין בישראל; מנגד טוענים משפטנים כי מדובר בחוק בעייתי. בעוד מספר חודשים אמור להיכנס לתוקפו חוק המחייב זוג המעוניין להתגרש, לפתוח בהליך גישור. רק לאחר שהגישור ייכשל, אם ייכשל – יוכלו לפנות בני הזוג לערכאות ולתבוע גירושין. לכתבה המלאה באתר קול השרון לחצו פיוס- גישור חובה בגישור גירושין – השינוי שבדרך זה קרה באישון לילה ממש ברגע האחרון, לפני שהכנסת ה- 19 התפזרה, עבר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014 ובשם היותר קליט חוק גישור חובה שאמור להיכנס לתוקף ב 17.7.16. לכתבה המלאה באתר פיוס לחצו ליצירת קשר כדי לדעת איך מתחילים את הליך הגישור לחצו>> לכל הכתבות לחצו>> למידע נוסף אודות תהליך הגישור לחצו>> ניתן לפנות לטלפון 03-7444391, או לאימייל daniel@wigller-law.co.il #גירושים #ביתמשפטלעיניינימשפחה #גישור #יישובסכסוכים

הקשר בין תחום התמחותי בדיני משפחה וגירושין ובין התמחותי בדיני מקרקעין בא לידי ביטוי לא אחת כאשר במסגרת הליך גירושין, מתעוררת השאלה מה ייעשה בדירת המגורים של בני הזוג. להלן מספר תרחישים נפוצים: מכירה מידית של הדירה וחלוקת התמורה. דחיית מכירת הדירה עד שהילדים יגיעו לגיל בגרות. ויתור שלאחד הצדדים על חלקו בדירת המגורים לטובת בן הזוג השני, בתמורה למשהו אחר. החלטות אלה הינן מורכבות ובעלות השלכות כלכליות רבות והופכות את הליך הגירושין לסבוך. לעיתים הסכם ממון יכול לסייע במניעת מחלוקות מסוג זה אשר צצות במסגרת הליכי גירושין, אך לא תמיד הסכם ממון יכול לצפות את כל המצבים אשר עלולים להתרחש בכל הקשור לדירה של בני הזוג, שכן הם תלויים בנסיבות החיים ובשינויים שמתרחשים במהלך החיים. כאשר אין הסכמה על אופן חלוקת הדירה ואחד הצדדים רוצה לכפות פירוק וגירושין הוא עותר לבית המשפט ומגיש תביעה לפירוק שיתוף, כלומר תביעה לפירוק השותפות עם הצד האחר בנכס, מכירת הנכס וחלוקת המחיר שיתקבל בין שני הצדדים. על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". כלומר, כל אדם שהינו בעלים של מקרקעין בשותפות עם אחר, יכול ורשאי בכל עת, לפנות לבית המשפט ולדרוש את מכירתו של הנכס. ההסתייגות היחידה שיכולה להישמע מבן הזוג השני היא החובה להבטיח את מדור הילדים המעוגנת בסעיף 40 א' לחוק המקרקעין, וכן, בסעיף 6א. לחוק יחסי הממון בין בני זוג. לבית המשפט סמכות לקבוע כי חלק מכספי מכירת הדירה יישמר בנאמנות על מנת להבטיח את מדורם של הילדים או עד להכרעה בשאר המחלוקות הרכושיות בין הצדדים, או לדחות את המכירה למשך מספר שנים בהתקיים תנאים מסוימים אולם בית משפט אינו יכול לשלול מאדם את זכות הקניין שלו, ואינו יכול למנוע ממנו לממש את רכושו ולמכור את דירתו. בית המשפט לענייני משפחה פועל מתוך ראייה כוללת והוא שואף לאזן את כל הרכוש של בני הזוג ולחלוקו בין באופן צודק ובהתאם לחוק. הפסיקה בדבר מכירת הדירה המשותפת לא תהיה מנותקת מהתייחסות לכלל הרכוש האחר. חלוקת נכסים ופירוק שיתוף בדירת מגורים הינם מהלך משפטי מורכב, ולכן, חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום. עו"ד דניאל ויגלר פועל בנחישות, נאמנות ומקצועיות על מנת למקסם את תוצאות ההליך המשפטי. מעניק ליווי צמוד ומסור תוך מתן יחס אישי וגילוי רגישות לצרכי לקוחות המשרד. בעל התמחות מקיפה בניהול תיקי משפחה וירושה ומתן שירותים בתחומים משפטיים נוספים. ליצירת קשר לחצו>> לכל הכתבות לחצו>> למידע נוסף אודות חלוקת רכוש בגירושין >> #הליכיגירושין #עודדניאלויגלר #ביתמשפטלעיניינימשפחה

כבר בשלב החשד הראשוני הכרוך בחרדות והתלבטויות קשות מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה אשר ינתח את מצבכם, יימנע מכם לבצע טעויות קריטיות, יזהה באופן מקצועי את סיכויי המקרה וימליץ איך עליכם לנהוג ולפעול. להלן מספר דגשים והמלצות: יש להימנע מעימותים מיותרים: עד כמה שהדבר עלול להיות קשה, חשוב מאד שלא להטיח את החשדות שלכם בפני בן/ בת הזוג. יש לנסות להתנהג רגיל, בכדי למנוע מצב של שינוי דפוס ההתנהגות אשר עלול לגרום לבן/בת הזוג להבין שהבגידה התגלתה, ולאסוף ראיות והוכחות על התרחשות הבגידה של בן / בת הזוג. אל תתריעו ואל תאיימו : אל תפעלו בכל דרך אשר עשויה לחשוף את דבר הידיעה לרבות עימות או פנייה למאהב/ת אשר עלול למנוע מכם אפשרות לתעד את הבגידה, מטרתכם בשלב זה לאפשר את המשך הרומן בכדי לתעדו ולאסוף ראיות. יתרה מזאת, לעיתים קיים חשש כבד שאם תנהלו שיחה עם בן/ בת הזוג בדבר הבגידה, לא תצליחו לשלוט בזעמכם ויאמרו דברים קשים שעלולים לגרום וחלילה אף עלולים להתפרש כאיום והטרדה. הכינו את הקרקע לקראת ההליכים המשפטיים: בדקו האם הבגידה השפיעה על אספקטים כלכליים של משק הבית והוצאת כספים שלא לטובת המשפחה אלא בהקשר הבגידה. חפשו תנועות חשודות בחשבון הבנק: נסיעות, בתי מלון, מתנות, יש להתחיל לערוך בקרה על החשבון המשותף ועל חשבונות בנק על שם בן/בת הזוג ועל תנועות כרטיסי האשראי כדי לזהות תנועות חשודות של הוצאת כספים שלא לצרכי המשפחה. צברו ראיות לבגידה - קבלות, חשבוניות , כרטיסי טיסה – כל אלה יכולים בבוא העת להעיד על נסיעות שהיו לבן/בת הזוג עם המאהב/ת או קניות של מתנות שביצע עבורם. שירותי חוקר פרטי: במידת הצורך יש לשכור את שירותיו של חוקר פרטי, בכדי לאסוף ראיות אודות התרחשות הבגידה. ראיות אלו הינן משמעותיות ולרוב מתקבלות כאמינות מאד על ידי בית המשפט האזרחי ובית הדין הרבני – ועל כן, הן מהוות אבן ייסוד בהגנה על הזכויות המגיעות לכם. בית הדין לא יוכל להכריע אם התרחשה בגידה ללא ראיות תומכות מספיקות. לאחר שרכזתם את הראיות והנתונים, יש לחזור לעו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ולבנות יחד אתו את האסטרטגיה המתאימה בין אם ברצונכם להתגרש ובין אם רצונכם לשקם את חיי הנישואין חרף הבגידה. דניאל ויגלר הינו עו"ד ומגשר המתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. לעו"ד דניאל ויגלר תואר ראשון L.L.B במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני L.L.M במשפטים מאוניברסיטת תל אביב במסלול התמחות במשפט אזרחי. עו"ד דניאל ויגלר הוא עו"ד מיומן וחריף, בעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. ליצירת קשר לחצו>> #ביתדיןרבני #נישואיןוגירושין #ביתמשפטלעיניינימשפחה #גירושים #בגידות

החוק במדינת ישראל קובע שהסמכויות לדון בעניינים הכורכים בהליכי גירושין לשתי ערכאות משפטיות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מצד אחר. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות דיון ייחודיות (דוגמת גירושין, שהיא סמכות בלעדית של בית הדין הדתי) או סמכויות דיון מקבילות (כגון סוגיית חלוקת רכוש או מזונות או משמורת). קיימים הבדלים מסוימים בתפיסה של כל אחת מערכאות אלו את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה והגישה הדתית ולתת פרשנות לחוקים הרלוונטיים באופן שיתאים למשפט העברי ולדין הדתי, ןלכן הם נוקטים לפסוק בדרך שמרנית יחסיתולעומת זאת, בתי המשפט לענייני המשפחה בוחנים לרוב את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית, שיווניית וחילונית הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון: חלוקת רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים ומשמורת ילדים מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני, כאמור, סמכות מקבילה לדון בעניינים המצוינים לעיל, במידה והוגשה בבית הדין תביעת גירושין בין יהודים, אליה נכרכו העניינים הכרוכים בגירושין. יש להדגיש, ששתי ערכאות אינן יכולות לדון בו זמנית באותו הנושא, לכן הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקבל את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג. למשל, אם האישה הגישה תביעה למזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה ובמקביל הבעל הגיש תביעה לגירושין וכרך את סוגיית מזונות האישה לתביעתו, הסמכות לדון בעניין מזונות האישה תהיה לבית המשפט במידה שהאישה הקדימה את הבעל או לבית הדין הרבני במידה שהבעל הקדים את האישה והגיש את התביעה לפניה. כפי שניתן ללמוד מהדוגמה הנ"ל, השילוב בין הסמכות המקבילה לדון בדיני משפחה ובין התפיסות השונות בין שתי הערכאות יוצר מצב משפטי ייחודי אשר נקרא מרוץ הסמכויות. יש לציין שלא בכל פעם זה שהקדים להגיש תביעתו יקבל את הסמכות של הערכאה אליה פנה על מנת לדון בענייניו. יש פרמטרים ספציפיים שבהם יש לעמוד. למשל עניין משמורת ילדים כרוך מעצם טיבו בתביעת גירושין ולכן מספיק לציין בכתב התביעה את הרצון שבית הדין יקבל את הסמכות לדון בו בכדי להקנות לבית הדין את הסמכות, בעוד שעל מנת שבית הדין ירכוש סמכות שיפוט ייחודית לדון בעניין אופן חלוקת הרכוש דרשת כריכה מפורשת. על מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר "הכריכה" על ידי מי מבני הזוג, נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה, כי הכריכה תהא כנה וכי תיעשה כדין בית הדין הרבני מוסמך לפסוק בעניין הכרוך בגירושין רק אם ניתן פסק גירושין. אם תביעת הגירושין נדחתה, יחד עמה "נופלת" גם כל תביעה שנכרכה בה. לפיכך, רצוי בטרם הגשת תביעה לכל אחת מהערכאות השיפוטיות להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום הגירושין בכדי לבנות את אסטרטגית הגירושין הנכונה ובשביל לא למעוד ולאבד סמכות בשל טעויות שנעשו בכתב התביעה. כמו כן יש לשים לב, שההנחה שבית הדין הרבני טוב יותר לגברים ואילו בית משפט טוב יותר לנשים אינה נכונה! קיימים מקרים רבים בהן מבחינה אסטרטגית עדיף לאישה שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושין (חלוקת רכוש, מזונות, משמורת) ואילו לגברים יהיה עדיף שבית המשפט לענייני משפחה ידון בנושאים אלו. כל זוג וכל תיק עם הנסיבות שלו וחשוב מאוד שלא למהר ולהגיש תביעה מבלי להתייעץ עם מומחה בתחום. בנוסף, יש לשים לב שמקרה של נישואין אזרחים של יהודים שנישאו בחו"ל (בארץ לא ניתן להינשא בנישואין אזרחים) בעבר לבית הדין לא הייתה סמכות לדון בכל הנושאים הקשורים לגירושין ורק בית המשפט לענייני משפחה הכריע בענייני מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, כלומר, לכאורה אין מירוץ סמכויות ואין זה משנה מי מקדים את מי. אך כיום ניתן לראות שינוי מגמה ובית הדין התערב במספר מקרים של מזונות, משמורת, חלוקת רכוש של זוגות שהתחתנו שלא כדת משה וישראל ולכן גם במקרים אלו ראוי להתייעץ היטב בטרם הגשת תביעה. עו"ד דניאל ויגלר הוא עו"ד מיומן וחריף, בעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות. לעו"ד דניאל ויגלר יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים. המוטו של משרד עו"ד דניאל ויגלר הוא לחימה ללא פשרות עבור לקוחותיו בערכאות השיפוטיות ומתן תמיכה ואוזן קשבת ללקוחותיו, הן במהלך ניהול ההליכים המשפטיים והן לאחר סיומם. לפרטים וליצירת קשר לחצו>> #אישהבוגדת #גישור #גירושים #גירושין

מה הוא עזבון? מי ממנה מנהל עיזבון? מה תפקידו? מה כוללת האחריות? האם הוא מקבל שכר ואיך הוא מתפטר? בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא התמנה מנהל עזבון רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמת עצמו, לנקוט אמצעים מתאימים על מנת לשמור על העיזבון או על זכויות בעיזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון, מתן צו למכירתם של נכסים שבעיזבון ומינוי מנהל-עיזבון זמני. מה הוא עיזבון? בחוק הירושה אין הגדרה לעיזבון. עזבון אינו מהווה גוף משפטי. לפי דיני הירושה, עם מותו של אדם, עובר רכושו ליורשיו, כלומר אין מצב של רכוש "משוטט". הבעיה, שבמקרים רבים טרם הוכרזו היורשים (למשל כאשר לא ניתן עדיין צו קיום צוואה ויש או שיש סכסוך בין היורשים לגבי חלקם בירושת המנוח) ובעיה זו נפטרת על ידי העיזבון. כל עוד נעשה בירור פרוצדורלי מי היורשים, בתקופה זו, הרכוש שהיה למוריש (למעט מספר חריגים כגון קופות גמל למשל) הוא עיזבון עד למועד "נפילת הירושה", קרי קביעה מי היורש. מתי קם הצורך למנות מנהל לעיזבון? מטרת המינוי של מנהל עיזבון הינה למלא את החלל שנוצר מיום הפטירה ועד לקביעת הזהות של היורשים. בשלב זה מתמנה מנהל עיזבון זמני, שתפקידו מסתיים עם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אולם, כאשר יש צורך בהמשך ניהול העיזבון גם לאחר קבלת צו קיום צוואה ו/או צו ירושה ממנים מנהל עזבון "קבוע". מינוי מנהל עיזבון אינו חובה על פי הדין, ובדרך כלל כאשר נקבעים זהות היורשים, זכאים הם לנהל את הרכוש שהם קיבלו בעצמם ואין כל צורך במינוי מנהל עיזבון, אך יש מצבים (למשל הוראות שנתנו בצוואה לגבי אופן ניהול הרכוש) אשר מחייבים מינוי מנהל עיזבון, או כאשר מדובר בהיקף עזבון שניהולו או חלוקתו מעורר מחלוקות בין היורשים, או כאשר יש צורך לשמור על זכויותיהם של קטינים או חסויים בעיזבון. מי ממנה מנהל לעיזבון? בית המשפט הוא המוסמך, לפי בקשת מעוניין בדבר, למנות, בצו, מנהל עיזבון זמני או קבוע. גם לרשם לענייני ירושה סמכות למנות מנהל עיזבון על פי תנאים ספציפיים הקבועים בחוק, אולם, לרשם לענייני ירושה אין סמכות למנות מנהל עיזבון זמני. מי יכול להיות מנהל עיזבון? למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי. לצורך ניהול העיזבון יתמנה רק מי שנתן הסכמתו למינוי והודיע על כך לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה על פי העניין. במקרים בהם קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עיזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו. מהם תפקידיו של מנהל העיזבון? מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צו קיום צוואה, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צו קיום צוואה. על מנהל העיזבון להשקיע את כספי העיזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש על מנת לשמור על ערכם. על מנהל עיזבון להגיש לאפוטרופוס הכללי דין-וחשבון בנוגע לנכסים ולכספים שניהל בעיזבון, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו בנוגע לעיזבון. מהי כוללת אחריות מנהל העיזבון ? מנהל עיזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון, אולם, בית-המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מאחריותו, כולה או מקצתה, אם הוא יוכיח שפעל בתום-לב ונתכוון למילוי תפקידיו. האם מנהל העיזבון מקבל שכר? בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות. האם ניתן להתפטר מתפקיד ניהול עיזבון? (א) מנהל עיזבון רשאי, על-ידי הודעה בכתב לבית-המשפט, להתפטר מתפקידו והוא חייב לקבל את אישור בית המשפט להתפטרות. (ב) בית-המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, או מיוזמת עצמו, לפטר מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית-המשפט סיבה אחרת לפיטוריו. (ג) משרתו של מנהל עיזבון פוקעת אם אישר בית-המשפט שסיים תפקיד. עו"ד דניאל ויגלר בעל ידע משפטי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים ובמתן ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לענייני ירושה, צוואה, ניהול עיזבונות, וטיפול בהליכי התנגדות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה בבית המשפט. עו"ד דניאל ויגלר מעניק לכול לקוח שירות אישי ומקצועי הלקוח ומתאים עבורו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר, לצורך ניהול ההליכים המשפטיים לקבלת התוצאה האופטימלית. ליצירת קשר ותיאום פגישת ייעוץ>>> לכתבות והמאמרים של עו"ד דניאל ויגלר >> #עיזבון #ירושות #צוואות #מנהלעיזבון

מוסד האפוטרופסות שואף להעניק הגנה למי שעלול להיפגע בשל חוסר כשירותו להגן על עצמו. מוסד זה נועד לדאוג לאנשים חריגים ומוגבלים, למנוע פגיעה בהם, להבטיח את זכויותיהם ולהעניק להם סיוע ועזרה לשם הבטחת שלומם, בריאותם, גופם ורכושם. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962 הינו החוק הרלוונטי לעניינם של חסויים ומגדיר כיצד על אפוטרופוס לחסוי להתנהל במסגרת תפקידו. ס' 80 לחוק: "חסוי" – מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33, או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס כאמור, והוא אף כשעדיין לא הוברר אם נתקיימו התנאים למינוי, הכל לפי העניין; מושגי יסוד: כשרות משפטית – הכרה ביכולת של אדם לבצע פעולות משפטיות ולדאוג לצרכיו ולענייניו. חסוי – כאמור בחוק, הינו אדם שבית משפט מינה לו אפוטרופוס. פסול דין – זהו אדם ללא כשרות משפטית (בדרך כלל עסקינן בבני אדם עם בעיות נפשיות קשות או ליקוי שכלי קשה). לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית. לשניהם ניתן כמובן למנות אפוטרופוס. אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו. אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. החל מגיל 18 ניתן לשמש כאפוטרופוס לאדם רק במינוי של בית משפט. אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) תפקידו לדאוג לחסוי ל: מקום מגורים צרכים גופניים (מזון ביגוד וכו'). צרכים רפואיים. תעסוקה צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים אפוטרופוס לענייני רכוש – אחראי לדאוג לרכושו של החסוי לטובתו של החסוי: ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית) הגנה מפני ניצול כלכלי פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם באילו מקרים ממנה בית-המשפט לענייני משפחה אפוטרופוס? בית-המשפט ממנה אפוטרופוס – בין היתר – במקרים הבאים: לקטין (מתחת לגיל 18) שבשל סיבות שונות הוריו אינם מסוגלים למלא את חובתם כלפיו. לאדם שבית-המשפט הכריז עליו כ"פסול דין", אם בית-המשפט מוצא שאותו אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בגלל מחלת נפש או ליקוי שכלי. לאדם שאינו יכול (באופן קבוע או זמני) לדאוג לענייניו או לחלק מהם. מי מגיש את הבקשה למינוי אפוטרופוס? בקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת על ידי: קרוב משפחה (אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה [דוד או דודה], בן זוג או בת זוג של הורה) של החסוי. היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות משרד הרווחה - במקרים שבהם אין קרוב משפחה או אדם אחר המבקש להתמנות לאפוטרופוס לאדם עם פיגור שכלי. איפה מוגשת הבקשה להתמנות לאפוטרופוס? • הבקשה תוגש על ידי בני המשפחה לבית-המשפט לענייני משפחה שבמחוז המגורים של החסוי. מקום מגורי החסוי? האפוטרופוס רשאי להחזיק בחסוי (לגור איתו) ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו (בתנאי שבית-המשפט לא הגביל את תפקידו) אם החסוי מתגורר בדיור חוץ ביתי: האפוטרופוס חייב להקפיד על שמירת קשר רציף עם מנהלי מסגרת הדיור, לצורך קבלת דיווח ולצורך הגנה על החסוי ודאגה למצבו הבריאותי וקיום כל צרכיו של החסוי. אפוטרופוס לא יממן מכספי החסוי דברים שחובת אספקתם חלה על מסגרת הדיור. על האפוטרופוס לבקר את החסוי פעם בחודש לפחות. לצורך מימון הוצאותיו של האפוטרופוס, לשמירת הקשר עם החסוי ולרכישות רווחה שונות (כגון נסיעות ומתנות) עבור החסוי הנמצא במסגרת דיור חוץ ביתי יושארו בידי האפוטרופוס 20% מקצבת הנכות. מידי שנה וכן בסיום תפקידו חייב האפוטרופוס לרכוש להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון על פעולותיו הכולל פרטים על התקבולים והתשלומים שנעשו בתקופת הדו"ח ופרטים אחרים הקשורים לניהול רכוש החסוי, בצירוף אסמכתאות מתאימות . לכתבות נוספות>> ליצירת קשר>> #אפוטרופוס #חסוי #ביתמשפטלעיניינימשפחה

לעיתים בזמן פתיחת הצוואה מגלה אחד הצדדים כי הוא נושל מהצוואה ולא קיבל את אשר מגיע לו לפי החוק. למשל: צוואה של אב אשר מדירה את אשתו באופן מוחלט או את חלק מילדיו או צוואה של אם אשר מחליטה כי נכסיה יעברו לבן זוג אשר היא פגשה לאחרונה תוך כדי נישול ילדיה. דיני משפחה וירושה עוסקים בסוגיה מורכבת זו תוך שמירה על כיבוד רצון המנוח שהוא עיקרון על במשפט הישראלי, וקיימת חזקה שמי שעורך צוואה כפי שנקבע בחוק הירושה, פועל מתוך גמירת דעת ליצור צוואה ומתוך מודעות למהותה ולכוחה. כאשר הצוואה תקינה (כלומר, הצוואה מקיימת את כל הדרישות הקבועות בחוק בכל הנוגע לאופן עריכתה), החזקה היא שהצוואה נעשתה בגמירות דעת של המנוח/ה והנטל להוכיח את ההפך הינו על כתפי מי שמתנגד לקיום הצוואה. אולם, במידה והצוואה פגומה מבחינה צורנית, נטל הראיה יתהפך ויהיה על כתפי זה שמבקש לקיים את הצוואה, על אף הפגמים הצורניים שנמצאו בה. מהו צו קיום צוואה? צו קיום צוואה שנותן הרשם לענייני ירושה מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב, לאחר פטירתו של המצווה. את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים המוזכרים בצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. הודעה על דבר הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות, וכוללת אפשרות להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה.אם הצוואה מתייחסת רק לחלק מנכסיו של הנפטר, יהיה צו קיום הצוואה תקף רק לגבי הנכסים שנכללים בצוואה, ויתרת נכסי העיזבון יחולקו על פי דין, באמצעות צו ירושה. צו קיום צוואה אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין, וניתן לקבלו בכל עת באמצעות המאגר הממוחשב בכל לשכות הרשם לענייני ירושה. כדי שהיורשים יוכלו לממש את הצוואה שהותיר הנפטר, עליהם להוציא "צו קיום צוואה". צו זה מאשר את נוסח הצוואה ומתקף אותה כפסק דין. היורשים נדרשים לפרסם את הגשת הבקשה לצו קיום צוואה ברשומות ובעיתונים, כדי לאפשר לבעלי עניין להגיש התנגדות לצוואה. מי רשאי להתנגד ולערער על הצוואה? כל אדם בעל עניין יכול להתנגד לצוואה. בעל עניין הוא כל אדם או עסק שיש לו מה להרוויח או להפסיד אם יימצא שהצוואה תקפה. למרות שרוב בעלי העניין הם בני משפחה שחשים שהצוואה אינה הוגנת כלפיהם, התנגדות לצוואה יכולה להגיע גם מצד הנושים של הנפטר. מי רשאי להתנגד ולערער על הצוואה? כל אדם בעל עניין יכול להתנגד לצוואה. בעל עניין הוא כל אדם או עסק שיש לו מה להרוויח או להפסיד אם יימצא שהצוואה תקפה. למרות שרוב בעלי העניין הם בני משפחה שחשים שהצוואה אינה הוגנת כלפיהם, התנגדות לצוואה יכולה להגיע גם מצד הנושים של הנפטר. איך מתנגדים לצוואה? התנגדות לצוואה מתחילה כאשר בעל עניין מגיש עתירה בפני בית המשפט שקוראת תיגר על הצוואה. על מגיש העתירה להוכיח שהצוואה אינה חוקית. לפי החוק, כל אדם יכול להגיש התנגדות לקיום צוואה בתוך 14 יום ממועד פרסום הגשת הבקשה לקיום צוואה ברשומות ובעיתונות. אבל, במקרים מיוחדים הרשם או בית המשפט יכול לקבוע מועד מאוחר יותר. את ההתנגדות לצו קיום הצוואה צריך להגיש כתצהיר בכתב לרשם לענייני ירושה, עם עותק אחד לבית המשפט ועותקים נוספים, כמספר בעלי העניין בתיק. מה צריכה לכלול ההתנגדות לקיום הצוואה? ציון נושא ההתנגדות. רשימת נימוקים להתנגדות. צרוף של המסמכים הרלוונטיים, עליהם מתבססת ההתנגדות. תצהיר (מאומת בפני עורך דין), שתומך בעובדות שמופיעות בכתב ההתנגדות. קבלה עבור תשלום האגרה הנדרשת. טופס "פתיחת הליך". אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין, צריך לצרף ייפוי כוח של המתנגד. לאחר הגשת ההתנגדות, התיק מועבר לבית המשפט על ידי מזכירות הרשם. מהם התנאים להגשת התנגדות לקיום צוואה במטרה לפסול אותה? אם קיימת צוואה מאוחרת מזו שעבורה הוגשה בקשה לצו קיום צוואה. אם בצוואה יש פגמים, או אם היא לא משקפת את הרצון האמתי של המוריש. אם הצוואה נערכה בתנאים שמלמדים על השפעה בלתי הוגנת כמו: תחת איום, לחץ או אונס או, אם אחד הנהנים מן הצוואה השתתף בהכנתה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, כתב בפסיקתו כי הצורך והרצון לכבד את רצונו של המת מהווה חלק בלתי נפרד מהמורשת של החברה הישראלית, והוא כביטוי מובהק לאוטונומיה של הרצון הפרטי. ברק הוסיף כי מדובר בזכות חוקתית ראשונה במעלה המוצאת ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מומלץ ביותר, לכל אדם באשר הוא, להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום, על מנת לנסות ולצמצמם כמה שיותר, עוד בחייו, את המחלוקות שעלולות להיווצר לאחר פטירתו בכל הנוגע לאופן חלוקת רכושו. כמו כן, גם היורשים צריכים להיות מודעים לזכויות ולחובות הכרוכות בזכות לרשת (כגון הזכות להסתלק מהעיזבון או לערוך עסקה בין יורשים), ועל כן, מוטב גם להם להתייעץ בעו"ד, בטרם יעתרו בבקשות להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. #עודדניאלויגלר #צוואה #ירושה #ערעור

לא אחת במסגרת הליכי גירושין מוגשות בקשות לצווי הגנה גם כאשר אין עילה, כחלק מטקטיקה פסולה של אחד הצדדים במסגרת הליכי הגירושין, וזאת במטרה לפגוע בצד השני ולגרום לו להיכנע לתכתיבי מבקש הצו. מה הוא צו הגנה? צו הגנה הינו צו שיפוטי המכיל הוראות ואיסורים שונים כנגד מקבל הצו (למשל הרחקה מבן משפחה/ילדים או מתן הוראות כאלו ואחרות בכל הקשור לדרכי יצירת קשר בין מקבל הצו ובני משפחתו). צווי הגנה ניתנים מכוח שני חוקים: החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, וזאת בהתאם למהות הפגיעה שבעקבותיה עתרו לקבלת הצו מלכתחילה. צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה: בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם, כאשר התקיימו אחד מהתנאים הבאים: (1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג אותו אדם באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; (2)התנהגותו של אותו אדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; (3) אותו אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו; לכמה זמן תקף צו ההגנה? תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת. צו הגנה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת: הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. בהגדרת ההטרדה המאיימת נכללות הפעולות הבאות: (1) בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת; (2) נקיטת איומים; (3) יצירת קשר עם אדם כלשהו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; (4) פגיעה ברכושו של אדם, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו; (5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008. לכמה זמן תקף צו מניעת הטרדה מאיימת? תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים. לדאבון ליבם של רבים מעורכי הדין העוסקים בתחום דיני המשפחה, התופעה של הגשת בקשות סרק לצווי הגנה הלכה והתרחבה במרוצת השנים שחלפו מאז חוקק החוק. עסקינן ברעה חולה, שפגיעתה קשה, לא רק באדם שכלפיו מופנית הבקשה, אלא גם בקורבנות אמת של אלימות במשפחה הזקוקים לקבלת סעד משפטי מידי, ועלולים להיתקל חלילה ביחס ספקני כלפי בקשותיהם. ביהמ"ש החלו רק לאחרונה לטפל בתופעה של בקשות סרק אלו, ובשנים האחרונות אף נפסקו פיצויים והוצאות גבוהות כאשר בית המשפט התרשם שהבקשה לצו ההגנה הוגשה ממניעים זרים ושיקולים טקטיים ולא בשל עילה אמתית לקבלת צו הגנה. לאחרונה אף הוקמה ועדה מיוחדת בלשכת עורכי הדין אשר אמורה לטפל בתלונות שווא לצווי הגנה. המוטו של משרדנו הוא לחימה ללא פשרות עבור לקוחות המשרד הן בטיפול במקרי אלימות והטרדה קשים במסגרת הליכי גירושין והן בהגנה כנגד בקשות סרק לצווי הגנה בערכאות השיפוטיות, ומתן תמיכה ואוזן קשבת ללקוחותינו, הן במהלך ניהול ההליכים המשפטיים והן לאחר סיומם. עו"ד דניאל ויגלר דובר אנגלית, צרפתית ואיטלקית ומייצג תושבי חוץ בנוגע להליכים משפטיים בתחום המעמד האישי בישראל, חטיפות ילדים ודיני ירושה. המשרד נמצא בתל אביב בסמוך לכיכר המדינה, אזור בעל גישה נוחה ואזורי חניה. עו"ד דניאל ויגלר הינו חבר בוועדה לטיפול בתלונות שווא בלשכת עורכי הדין לכול הכתבות לחצו>>> לעמוד הבית לחצו>>> #צוהרחקה #צוהגנה #תלונותשווא #אלימותבמשפחה #הטרדהמאיימת #הליכיגירושין

צוואה הינה מסמך הקובע כיצד יחולק רכושו של אדם לאחר פטירתו. צוואה למעשה הינה "העסקה" הגדולה בחיים של כול את ואחד מאתנו, ולכן יש לתת עליה את הדעת בכובד ראש, עריכת צוואה באופן מקצועי ורגיש יכולה למנוע מריבות וחילוקי דעות עתידיים ומלחמות ירושה בתוך המשפחה. בעת עריכת צוואה חשוב להפקיד על: עריכת הצוואה ע"פ התנאים הקבועים בחוק הירושה. הימנעות מביצוע פעולה שעלולה להביא לפסילת הצוואה או חלק מהוראותיה. ניסוח חד ובורו של הוראות הצוואה באופן שלא נתון לפרשנות המנוגדת לרצונו של עורך הצוואה. עדכון צוואה כאשר נוצר שינוי במצב הנכסים או במצב המשפחתי יש לדאוג ולעדכן את הצוואה בהתאם ( למשל קניית דירה או פטירת בן הזוג) . צוואה לא רלוונטית עשויה לסכל את רצונו האמיתי של המוריש. אז לפני שנגשים להכין צוואה מה כדאי להכין? תוכנית רעיונית של אופן החלוקה של הנכסים רשימה מפורטת ומדויקת של כל הנכסים הקיימים: מקרקעין, רכבים, חשבונות בנקים, פיקדונות, חסכונות, ביטוחים, אומנות, וכן כל דבר אחר שהינו בעל ערך כל שהוא. חוות דעת רפואית פשוטה הקובעת כי המוריש נמצא בקו בריאותו באופן שאינו משפיע על הלך רוחו וצלילותו. חשוב לפנות לעו"ד המומחה בדיני משפחה בלבד לצורך הכנת צוואה ועל מנת לחסוך מאבקים משפטיים אפשריים עתידיים בין היורשים. משרד עו"ד דניאל ויגלר הינו מתמחה בעריכת צוואות ותכנון חלוקת ההון המשפחתי וירושה, ונותן מענה לכל הסוגיות וההליכים המשפטיים הקשורים לנושאים אלו. המשרד עוסק בניהול תיקי משפחה מורכבים, וכן, בניהול הליכי גישור, בעריכת צוואות, הסכמי ממון, הסכמי גירושין, הסכמים בין ידועים בציבור, הסכמי הורות, הסכמים בין יורשים, מימוש צוואת ועיזבונות ועוד. כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ליצירת קשר ולתיאום פגישה צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ>>> #עודדניאלויגלר #צוואה #ירושה #חלוקתרכוש